ועתה אשוב אל עניני, כי שכל הוא מקור הרכבת השגת התורה, ועליו נאמר (ישעיהו נב, יג) "הנה ישכיל עבדי". כי כאשר בזמן הגלות זה הכח נגרע ממנו, ולכן הוא חסר גם כן כל שאר הכחות, הנה בזמן הגאולה יעזוב אליו, וישובו כל האחרים, ולכן (שם, שם) "ירום ונשא וגבה מאד". אמנם צריך שתדע, כי יש שכל, והפכו - סכלות, ושרשו - סכל. ונמצא החילוף בין שכל לסכל רק באות אחת. וגם תדע כי שכל הוא בשין שמאלית, הקרובה אל הסמך. ואפרט לך כל זה הענין היטב, ותבין סודות גדולים ועצומים.
דע כי כאשר שכל הוא ענין ההשגה, כך סכלות הוא ענין כסוי והעלם ההשגה. וכל שאר הענינים נמשכים ממנו, דהיינו כסילות, הוללות, וכל שאר השמות כאלה. וסוד הענין, כי הארת המאורות נמשכת מאחת משתי בחינות: או בבחינת גילוי, או בבחינת כיסוי. ובבחינת גילוי הוא שכל, ובבחינת כיסוי הוא סכלות. והבן היטב, כי הפעולה אחת, והוא המשך האורות, רק השינוי הוא בדרך המשכה. וסוד הענין הוא, כי הנה כתוב (איוב לז, טו): "וימנע מרשעים אורם", ואינו אומר מרשעים אור, אלא אורם. והסוד הוא, כי האורות צריך לימשך תמיד, ואי אפשר להם ליבטל, כי כבר שמעת שכל ההשפעה היא התורה, והיא צריכה שלא ליבטל, כי יבטל הקיום. רק שהיא יכולה לימשך בגילוי או בהעלם. ועל כן אמר "וימנע מרשעים אורם" - האור עצמו הבא להם הוא נמנע מהם, להיות נמשך בכיסוי. והנה מקור התפשטות האורות, כבר אמרתי, שהוא סוד שכל, רק שבהתפשטו בגילוי הוא כך, ובהתפשטו בכיסוי הוא סכל.