תוכן

כל דבר מושכל לא נשלם עד שיעברו עליו הדמיון ויתגלה בהרגש החושים. וכל כמה שהדמיון מרחיב את המושכל, מתגדל ההרגש בחושים. למשל – שאדם נתבשר שמלך גדול נותן לו מתנה, נולדת בחושיו אהבה גדולה למלך. הבשורה הזאת עברה את השלשה תחנות בזמן השמיעה – נקנה הדבר בשכלו, המלך הנותן, המקבל והמתנה. אח"כ מתחיל המח המדמה שלו לתאר גודל חשיבות של הנותן מצד עצמו, גודל שפלות המקבל מצד עצמו, ביחס משותף, גודל חשיבות המתנה, גודל צורך המתנה. מרגיש בחושיו אהבה עזה להנותן. ועד כמה שמרחיב הדמיון לפרט דמיונות וציורים, האהבה מתגדלת ומתרגשים חושיו לאהבה. ולפי מידת שיעור רגש החושים מאהבת הנותן להמקבל, אותה המידה משיב המקבל אהבה להנותן ע"י הודאות ותשבחות.