תוכן

"וירא מנוחה כי טוב" וכו' (בראשית מ"ט ט"ו). פירוש: דהנה כתיב גבי קין והבל (בראשית ד' ד'–ה'): "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. ואל קין ואל מנחתו לא שעה", מפני שהביא מנחתו מפרי האדמה ולא מחלב האדמה, וזה שהסתכל בו יששכר להביא מנחתו תמיד לבוראו מדבר החביב לו ביותר, וזה שעור הכתוב: "וירא מנוחה כי טוב", פירוש: שזה היקר וחביב לו מכל תענוגי עוה"ז, והסתכל בזה הטובה, אז הקדיש אותו לה', דהיינו "ויט שכמו לסבול", פירוש: וכחמור למשא הטה את שכמו בסבלנות נמרצה, שזה ממש בחינת "בכורות צאנו וחלביהן" והבן.
ועוד חידש בבחי' זו דהיינו "ויהי למס עובד", פירוש: שהעובד לצורכו אין הרגשת קושי הסבלנות פועלת בו כל כך, אבל העובד לאנגריא דבי מלכא, אז באשר שאינו מוצא שום תקוה טובה שתצמח בעדו ובעד ביתו מעמלו, מחמת זה תכבד עליו העבודה בכפל כפלים, וזה שחידש בעצמו יששכר - שהעריך עבודתו כמו עובד בבחי' מס ואנגריא המוטל עליו, ולא יהיה מעלה שום ריוח לגבי עצמו, בסוד שלא על מנת לקבל פרס, ומובן כי פנה ה' אל מנחתו, שזה השייך באמת לה', דהיינו להעלות את היקר לו.