תוכן

ג' בחינות סובבות את האדם, דהיינו אור חושך ומקום פנוי, שם פעמים מושל האור ולפעמים החושך יכסהו. או שכל מדות הרגשים, שלפעמים ישפיע השכל ושולט על מדותיו, ולפעמים משפיעים ההרגשים ושולטין על המדות. או קדושה ורשות וטומאה, או שבח והכרח וגנות, או חב"ד וחג"ת נה"י, או פנימיות ואמצעיות וחיצוניות, והיינו תחתיים ושניים ושלישיים יעשה.
אשר חלל הפנוי בין האור וחושך היא האמצעית בין הקדושה לקליפות, ובין השבח והגנות, אשר בחלל הפנוי הזה הוא מקום המערכה – שהעליונים יורדים שם, והתחתונים עולים שם, ומתחבקים זה עם זה, ומי שמנצח ממלא את המקום הזה, גם יורש מקום העצמי של אויבו.
ובזה המקום היה גלית הפלישתי יוצא ארבעים יום, וחירף מערכות אלקים חיים, וגם דוד המלך יצא בזה המקום ולחם עמו בקלע באבן, וכיון שנצח לפלשתי במקום הזה הבינים, גירש והשמיד גם את כל מחנה הפלישתים, ממקום המערכות הפלישתים בעצמם.
כי הכל במחשבה אתברירו, והמתעוררין במחשבה לשרת בלתי לה' לבדו, היא מחשבת השבח, ולעומתן אותן המתעוררין לשרת זולת לחיצוניות לבדה שהמה מחשבת הגנות, וביניהם שדה המערכה – אותן המחשבות ההכרח – אלו שמוכרחין לשרת בשם ה' או מוכרחין לשרת לשם הגוף המגונה, שאלו ואלו לא יגונו ולא ישובחו כי בהכרח יעמדו לו, אבל שם הוא מקום המלחמה, דהיינו בעלי השבח מתאמצים לקדש ולטהר עד כמה שאפשר אותן המוכרחים לשאת משא הגופני, ובעלי הגנות מתאמצים לעקור ולטמא אותן המוכרחים לעבודה ולמשא את השי"ת.