תוכן

אין ב' מלכים משתמשים בכתר אחד. פירוש: שענין הבריאה היא להעלות המקבל להיות שוה בסוד המשפיע, בסוד "עמי" – שתהיו עימי בשותפות, בסוד פעמים הקדים אהרן למשה ופעמים משה לאהרן. וידוע דכל מעשה בראשית בצביון נברא והכל הוכן מראש, וידוע דגאות שייך למשפיע ושפלות למקבל, דדוקא באופן זה מציאות היחוד לכתר אחד.
וכיון שבמעשה בראשית בתחילה היו ב' מאורות גדולים שוים זה לזה, שגם שורש המקבל היה בבחי' ראש, בסוד שהמליך את עצמו במלאכים לבראות האדם, בסוד: נעשה אדם בשותפות, וכיון שכן היה תכף לבה גס בה, בסוד פוק חזי בהאי ברא דאתינא לגבך, כי כבר היה גלוי סוף מעשה.
וזה שטענה שורש המקבל: "אין ב' מלכים משמשים בכתר אחד", דכיון דשניהם שותפים, אם כן נמצא על כרחך גם גאות לתחתון, וכל המתגאה אומר הקב"ה: "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", אם כן אין השימוש עולה לכתר אחד.
וזה שאמר לה המאציל: "לכי ומעטי את עצמך", דהיינו שלא יהיה זה בגאות חטא לך, אלא הליכה בתורת מיעוט צורך שלימות.
וזה שטענה: "בשביל שאמרתי דבר הגון אמעט את עצמי"? ע"כ לשם שמים כונתי בעבודה, ויהיה זה סיבה למיעוט לכתר אחד?
ונאמר לה: צדיקים יקראו על שמיך, בסוד הקטן, דוד הקטן שמואל הקטן, דהיינו שיהיו נמצאים בעולם גם כן מקבלים עובדים ביחד, שלא תהיה להם בחי' גאות בעבודתם. ועל זה נתפייסה מעט, אבל לא לגמרי כמובן, דאי לגמרי הדרא קושיא לדוכתא. עד שאמר הקב"ה: הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח, דהיינו שנתן הקב"ה עצה, שהעבודה תהיה בבחי' שעיר לחטאת על מיעוט הלבנה, שבעבודה זו, דהיינו להמשיך גדלות לשורש המקבל, אפשרי להשפיע ולקבל כאחד, בסוד כתר אחד ממש, בסוד "לא לנו ה', לא לנו, כי לשמך תן כבוד".
בסוד השתחויה דלאחר שמונה עשרה, שמאל לימין וימין לשמאל, דאורות הימין מקבלים בכלים שמאלים בסוד "ואז נעבדך ביראה". ואורות שמאלים בימין בסוד "ותן חלקינו בתורתך".
ואפשר עוד לומר שכן דרך בנין הנוקבא לעולם, דהיינו בתחילה מתחיל הויכוח שאין ב' מלכים משמשים כאחד, כי נמצא בסוד הנסירה, וכאן עולה הקטרוג של הלבנה, ועל כן נאמר לה "לכי ומעטי", דהיינו הליכה לאחור לקומת ז"א, וכאן מתחילה הטענה: "בשביל שאמרתי דבר הגון לשם שמים אמעט את עצמי"? ויש לה צער גדול על דבר זה, ובא לה הפיוס בסוד "צדיקים יקראו על שמך", דהיינו גילוי ד"אבן מאסו הבונים", אבל אינה מתפייסת כמובן בסוד לא לנו וכו', עד שנאמר לה הביאו עלי כפרה, כי כבודי לאחר לא אתן, והשעיר לחטאת יהיה, ואני הוא שגרמתי, "וכולך יפה רעיתי ומום אין בך", וכאן מתפייסת לגמרי בסוד "ולילה כיום יאיר".