תוכן

סוד כל הצמצומים וגבולים השורים בכל נמצא שורשם בצמצום א', והאיך נעשה זה הצמצום – הוא רק כלפי התחתון. פירוש: שנתחדש כלפי עין התחתון בחי' חלל פנוי בלי ממלא. ובאמת חידוש זה טוב מאד, כי זה החסרון הוא סוד תענוג הזווג בהתמלא מדכר. וז"ס "וירא ה' את כל אשר עשה והנה טוב מאד", כי עשיית תענוג גדול הוא זה. אבל באמת אין ריקות נמצא כלל, וליכא כלל חלל פנוי בעולם, כי המתחבא במקום הלא פעולת הכיסוי היא פעולה מתחדשת לזולתו, ולגבי עצמו אין שום מציאות הרגשה לפעולה זו, ועל כן אין נמצא ריקם בעולם.
וז"ס: "ויעש וכו' ב' המאורות גדולים", ואח"כ "מאור הגדול ליום ומאור הקטן ללילה", פירוש: שלא היה שום שינוי בהם כלפי העושה כנ"ל, אלא כלפי הממשלה בשביל צדיקים יקראו על שמך דוקא, בבחי' זולתו. אבל באמת אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד, ולא הבינה כלל איך יצויר התשמיש של קדושה, עד שהלכה לתחתונים, פירוש: ומשלה בלילה, אבל אז לא נתפייסה אלא בסוד "צדיקים יקראו על שמך" דוקא, שצדיק גוזר והקב"ה מקיים. ואומר הקב"ה: הביאו כפרה על שמיעטתי את הירח, דהיינו הקב"ה מתרצה בהבאת השעיר לחטאת, בסוד זמן כפרה לכל מיני תולדות. ואם כן הצדיקים ממלאים את החלל בגזירות שלהם, שהקב"ה מקיים בסוד התשובה מאהבה, שמהפכים הזדונות לזכויות. ואח"כ סוף כל סוף ליכא שום חלל פנוי, כי החלל מתמלא ממעשים כולם של התחתונים כנ"ל. והמה כלפי עין התחתון נמי ב' מאורות שוים, בלי קטן עליון ותחתון. וז"ס: "כי עין בעין נראה", שהסתכלות שניהם בכח אחד כנ"ל, וליכא מקום ריקן לחיבור, והיא עצם מעצמו והבן.