תוכן

כלל העולמות פנימיות וחיצוניות, וזה היה חטא אדה"ר שהיפר עצת ה' שלא להנות מעה"ד דהיינו החיצוניות, שזה ענין השתלשלות המדרגות – שחצוניות העליון נעשה פנימיות להתחתון, וכיון שאדה"ר היה על צד השלימות, שאלמלא לא חטא היה תכף התקון והנצחיות, אז לא היה צריך לחיצוניות, שזה אינו ענין לפרצוף עצמו אלא לפרצוף תחתון כידוע, ואדה"ר היה בבחי' המתקן האחרון כנ"ל, אין ענין לעצה"ד דהיינו החיצוניות. זה פיתוי הנחש: "והיתם כאלקים" שאכל מזה וברא העולם כידוע, וכן גם אתם וכו', דהיינו שתהיו גם כן מוציאים ומולידים תחתונים מכם. וכן א"ל סוד שבירת הכלים: אני אמלוך כו'. אשר מסבה זו נתגבר עליו החצוניות, ונעשה הוא בעצמו דבוק בעץ הדעת הזה.
ובהסרת הרע מחיצוניות, דהיינו שיהיו כדאי להתחבר חיבור שלם עם הפנימיות ויהיה התקון נגמר. נמצא שהתיקון נופל בשניהם, שזה סוד משיח בן דוד, סוד הפנימיות, שבא מלאה סוד ת"ת, ומשיח בן יוסף מתקן החיצוניות שבא מרחל, והבן שהוא בסוד נה"י שזה קומת רחל. ובכל הנ"ל צריך להבין שכל האצילות מקום רחל, ולמעלה מקום לאה ודו"ק. שזה בזמן העבודה וזהו בזמן הנצחיות והבן, ודו"ק.