תוכן

והנה בגמר התיקון שהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, שאז הרשעים נידונים בה, כי הדינים דדכורא גם בגמר התיקון אינם בטלים. הצדיקים מתרפאים בה, כי הצדיקים כבר מוכנים לאור הזה, כי כל הדינים דדכורא אינם מפריעים להם כלל, ואדרבא הם עדיין משמשים להם עזר, שהם הצדיקים כולם להשפיע, והדינים לא מפריעים להם כלל, כי הדינים האלה דדכורא משום שלימות, כי הדינים האלה שהם עד גמר התיקון בתור גבול ואיסור ערוה וחרפה, נעשו עתה בתור קשוט ושעשוע. בדוגמת השרשרת של הצואר, כי אותה השרשרת בזמן שכובלים משמשת בתור קולר ובחי' בית אסורים, היא חרפה וצער וקלון. אבל שרשרת של זהב ששמים אותה על אותו צואר בתור קשוט ותכשיטין, אע"פ שגם תורת שרשרת עליה, היא להיפך – גורמת נחת רוח וכבוד. וזש"א: צדיקים מתרפאין בה, מפני שזה גורם להם שעשוע. אבל רשעים שגמר התיקון לא נוגע להם נידונים בה.