תוכן

אחר השיעור שוחחנו אתו יחי' בענין "ההשגה" ואמר: כי מי שזוכה כבר להשגה קשה לו להצטמצם בספר, כי השגה היא כמעין המתגבר, שפע ללא גבול ומעצור, והמאמר בספר מגביל רק לענין אחד מוגבל. ולפיכך כשהוא רק מתחיל באיזה ענין של רבי שמעון בן יוחאי, והנה רק פותח בפסוק שהוא מצטט, הוא כבר יש לו כל ההארה של כל המאמר ברגע אחד. אלא כל הקושי מתחיל אח"כ בענין הבטוי וצד הטכני גרידא. והטעם: כי בלי לבוש בעל המאמר הוא שואב מהמקור הראשון, שכן גם בעל המאמר שאב משם, אבל בהתפרטותו הוא צריך כבר להתלבש במלבושי בעל המאמר. והעיקר הוא שצריך לדעת באיזו מדרגה עוסק בעל המאמר, כי כל מדרגה היא למוד בפני עצמה. ולפעמים ההפך – ממדרגה עליונה ממנה, ולפיכך חשוב מאד לדעת ולברר מקודם באיזו מדרגה מדבר בעל המאמר.
ואמרתי: אולי היה כדאי לחבר ספר מדריך בענין המדרגות? אמר לי: זהו בדיוק מה שאסור לגלות, רק מי שזוכה להשגה, הקב"ה מראה לו באיזו מדרגה, אבל לבאר זה אין שום תועלת, כי הדבר הזה הוא בדיוק מה שמלמד הקב"ה בעצמו, ולזה צריך לזכות.
דברנו בענין ה"תקוני זהר" שאמר לי שהם מרוכזים מאד, ובכל מקום שמוצא כמה מדרגות שיש להם איזה שהוא [שויון], הוא מחבר אותן לאחת, ולפיכך התקונים הוא כל כך מרוכז, וטעון עבודה רבה בביאורו.
ועוד אמר לי: כי כמו שיש לרבי ענין סדר המשניות, ולזה ספרא ולזה ספרי ולזה ברייתות, כן לקח רבי שמעון הזהר היינו הנסתר. ולא שהכל מה שכותב בזהר הוא של רבי שמעון אלא שזה מקובץ על ידו, וכן השמועות מה שאמר מרבותיו שהם הם המתניתין והתוספתא, שהם סודות עד משה רבינו ע"ה. והנה בזהר ישנם מאמרים שנוספו בזמן מאוחר אפילו מהגאונים, שכל אחד מבעלי ההשגה הוסיפו עליו.