תוכן

ועתה אתחיל לסדר הכוונה בסדריה. הנה החיבור של נשמה וגוף 1נעשה על ידי האבות ונביאים ובעלי חלומות ויוסף, יען הם היו בזה העולם בנשמה וגוף. והעיקר בזה הם יעקב ויוסף, יעקב לצורך הנשיקין,יוסף לצורך זיווג היסודות. יעקב מתעורר בתחלה, וממשיך התיאובתא על ידי ת"ת דאצילות, מחובר עם רצון דבריאה. ושם נעשה הדביקותא דרוחא ברוחא, ונעשים הנשיקין, ומתחבר הכל בחיבור גדול. ואחריו נמשכים גם הצדיקים האחרים, ומתעוררים לחבר ההיכל המגיע להם, בספירה הראויה לו, מבחינת אצילות2. ואחר הנשיקין מתעורר יוסף, שבו

תלוי זיווג היסודות, להכין הנוק' שתוכל להזדווג עם הת"ת. וזה נעשה ב"אדני שפתי תפתח", כמו שנבאר. ובהיכל הרצון נעשים הנשיקין, כמו שנעשים גם לצורך זיווג האצילות, כידוע. ואסדר כונת התפלה על הסדר.

הנה קודם כל דבר אומרים קריאת שמע בקרבנות, וזה להמשיך כח מן האחד השרשי,לעשות פעולת גילוי היחוד בתפלה. וזהו שמיד אחר שמע - אומרים: אתה הוא אחד. ואחר כך אומרים הקרבנות ומכוונים להעלות הכל אל הא"ס ב"ה, בסוד הקרבן, והוא הכנה למה שיעשה בסוף הכל. ואחר כך אומרים פיטום הקטרת, בסוד הכפיית הרע והחזרתו לטוב בכח היחוד השוה3. ואומרים ברייתא דאביי, וכונתה; לכלול כל מיני הקרבות של היום ביחד, בסוד תיקוני הכבוד והעברת הפגמים והקרבת היחוד. ואחר כך אנא בכח וכו', בסוד המ"ב זיווגים, דהיינו ז' שמות וז' הויו"ת, והוא הכנה להם. ואחר כך פ' איזהו מקומן, לכלול כל הקרבנות, כמו בברייתא דאביי, כי עתה שבעוונותינו חסר התמיד צריך לעשות בסוד הכלל של ההקרבה, שהכל כלול שם. וכל זה בפועל אינו עושה אלא תיקון האש על גבי המזבח, שמטהר העולמות בסוד הגבורות.

אחר כך4 בסוד היחוד צריך לעורר הכבוד שיאיר בכל המאורות שבבריאה, הם אותם המוזכרים בספר "ברית מנוחה". וזה נעשה על ידי הפסוקי דזמרה, ומפרידים הרע בכח היחוד, בסוד זמיר עריצים, והוא מה שתיקן דוד המלך ע"ה בזמירותיו - להכניע הקליפות. ובקרבן היה גם כן שיר הלויים לפעולה זו. אחר כך ויברך דוד את יהו"ה ר"ת ודא"י, שהוא שם אחד שבכחו כל העליות נעשות בטהרה, בלי שום ערבוב של ס"א כלל. ושם יש: לך ה' הגדולה והגבורה וכו', שהם ז' כנגד הז"ת דעתיק, שהם שורש המ"ב זיווגים בז' שמות. אחר כך יש השירה, ובה ח"י הויו"ת, וסודם: כללות חיבור דו"ן הכלליים5 על ידי המחברם,והיינו ג' ווי"ן עולים כמנין ח"י,בסוד צדיק ח"י העולמים. והג' ווי"ן הם אותם של ויסע ויבא ויט - ג' אבות מתחברים בשכינה.

אחר כך6 מתחילים יוצר אור, בסוד ההיכלות. ואז מתחיל הקריבות של הענפים לשורש, בסוד הרוחין ונפשין. וזאת הכונה אינה כמו אותה שמכוונים בזיווג האצילות, לכלול כל העולמות התחתונים ביחד לשיוכלו להיות כנפים לאצילות בעת הזיוג,וזה יען אין פעולת האצילות שלימה,אם בתחלה כל ענפיו שנחשבים ללבושים אליו אינם נדבקים עמו, כמו שעושה הלבוש על הגוף, שהגוף אינו פועל אלא עם לבושיו. אבל כאן היא כונה אחרת, והיינו לקרב כל התחתונים ביחד, עד שיעשו אחד, ותוכל הנשמה להתלבש בתוכם, ואחר כך מזדווג עם האצילות, שנחשב לזכר לגביהם7.

והכונה היא כך: ביוצר אור תכוין שהרוח ונפש של היכל לבנת הספיר מתעורר להתחבר עם האחרים8. ואחר כך בהיכל עצם השמים תכוין, שרוח ונפש של היכל לבנת הספיר מתחבר עם רוח ונפש של עצם השמים9 ונעשים אחד. וכן על דרך זה בכל שאר ההיכלות מתחברים הרוחין ונפשין זה בזה, עד שכולם נעשים אחד בהיכל ק"ק. ואז הכבוד העומד שם מתלבש בהם לנשמה, כי הכבוד אינו עושה זה עד שיתחברו בתחלה כל הרוחין והנפשין ביחד. וביאור כל זה כבר תמצא בפירוש המאמר "ארימת ידי בצלו". ובהיכל אהבה מתחיל החיבור, ולכן אומרים שם שמע ישראל בסוד האהבה. וצריך מסירת נפש לעורר היחוד בכח, ועל ידי כח זה נעשים הנשיקין, ואחר כך החיבור בברכת אבות. וצריך לכוין הרבה במסירת נפש דק"ש דיוצר, לעורר הגילוי היחוד העליון ע"י המסירת נפש, שיוכל להעשות החיבור אחר כך. ובהיכל הרצון תכוין בתחלה החיבור של כל הרוחין והנפשין בו, כמו כל האחרים. ואחר כך10 תכוין שמתעורר יעקב, ועושה הנשיקין של זיווג נשמה וגוף, ואז מתעוררים כל הצדיקים לעשות פעולותיהם. ותכוין שמתעורר אברהם

לחבר האהבה דבריאה בחסד דאצילות, יצחק לחבר זכות בגבורה, יעקב לחבר רצון בת"ת, נביאים לחבר נגה בנצח, בעלי חלום לחבר עצם השמים בהוד, יוסף לחבר לבנת הספיר ביסוד ומלכות.

ואחר כך בברכת אבות נעשה החיבור11 ממש על ידי אלו הצדיקים, כמו שאבאר. וכן הוא גם כן בזיווג האצילות, שכאן נעשה זיווג הנשיקין, ובברכת אבות זיווג היסודות.

בתהלות לאל עליון שם הכל מתיחד בהיכל ק"ק, ומסתדר עם כל עניניו והארותיו12, להזדווג עם האצילות.

וכאן סומכים גאולה לתפלה, בסוד הצדיק היורד ומחבר אליו המלכות, מצד שכבר יש בחוקו לחבר שמים וארץ, וס"ז; כי כל בשמים ובארץ.

ואחר כך אומרים אדני שפתי תפתח, ותכוין שמתעורר היכל לבנת הספיר, ויוסף הצדיק המתקנו עמו, וגורם חיבור העליון, ומתחבר יסוד דיהו"ה באדנ"י שהוא הכבוד. ואז כל האיברים יהיו מקבילים זה לזה, ויוכלו להתחבר ההיכלות בספירות דאצילות13, בסוד נשמה וגוף. ונמצא שבהארת היסוד, מזדווג הכבוד שבהיכל ק"ק עם הזכר שלו, וכל התחתונים נכללים בכבוד. ואז אומרים  -

ברוך - וסודו ריבויא דברכאן, ור"ל כל התחתונים נכללים בו14, ואז יורדים15 לקראתה.

א ת ה - והם כללות הכ"ב אותיות הניתנות לה מן הצדיק, ובם היא נעשית כלי, בסוד ביאה ראשונה.

ואחר כך מתחבר הכבוד עם הת"ת, מעוטר בעטרותיו מאימא, וזהו :יהו"ה אלהינו. וצריך לכוין הרבה ביסוד המתקן אותה וממתקה לשתוכל להזדווג עם הת"ת, וס"ז: ובזה16 הנערה באה אל המלך.

והנה כיון שהוא זמן הזיווג, צריך מיד לחבר האבות והצדיקים האחרים, כיון שנעשה בנשיקין17 בסוד התיאובתא, עכשיו יש להם להתחבר חיבור גמור, להעשות איברי הזכר אחדים עם איברי הנקבה. ועל כן צריך בתחלה להעלות הג' אבות במעי הנוק', ושם מקבלים כח גדול מבחי' הזיווג הזה18, כדי שיהיה להם כח לחבר בבחינת הזיווג, היכלות דבריאה בספירות האצילות. והנה כבר יש מציאות זה שהשכינה מקושרת עם האבות תמיד, ועל כן מצד מה שהיא מקבלת יותר - הם מתחדשים, וזה מצד קשרם בה, וזהו19 תוספת לאבות מן האחרים. ואז אחר כך כל אחד ואחד עושים פעולתם בהיכלות לפי ענינם. ולכן צריך להזכיר אותה עליהם, מתחלה: בסוד הקשר שיש לה עמהם, שאי אפשר לה להתברך אם לא יקבלו. ובבחינה זו אינם פועלים20 אלא מקבלים ממנה, ולכן21 נכנסים בפנים במעיה לקבל שם אור חדש, ונחשב זה להם כמו עיבור, להתחדש בכחם. ואז יוצאים בכח חדש, ויכולים לחדש קשר הזיווג של ההיכלות, ועל כן אומרים:

אלהי אברהם וכו', וזה להזכיר הנוק' על האבות מצר קשרם בה.

ואחר כך: האל הגדול וכו', והם האבות שהם מוכנים22 ליכנס במעי הנוק', לקבל כח.

אל עליון - נכנסים במעיה, ושם מתברכים בשפע חדש הבא להם. וזהו: גומל חסדים טובים.

והיסוד הוא המתעורר ועושה כל זה, אך האבות מתברכים. וזהו :וקונה הכל - בסוד היסוד. וזוכר חסדי אבות וכו'.

ואחר כך יוצאים האבות מן הכבוד, וכל אחד נוטל פעולתו בחיבור ההיכלות. ואברהם הוא הראשון, ומחבר היכל אהבה בחסד. וכאן תכוין בשם בוכ"ו23. ואלו הם השמות שנחתמים ההיכלות, והם כולם חילופי שמות, בפנים או באחורים שלהם. והשמות עצמם, כמו אהי"ה וכן האחרים, הם הזכרים; וחילופיהם הם סוד הנוקבין, ובהם חתומים אלו ההיכלות בסוד נוק'. וסוד זה השם בוכ"ו פירשו בזוהר - ברכה וחסד כח ומשפט, ר"ל השכינה - ברכה, בראש הג' אבות, שהם סוד חסד כח משפט, בסוד חד"ר.

ואחר כך בברכה שניה תכוין יצחק, שמחבר היכל זכות לגבורה. ותכוין שם אכדט"ם. באתה קדוש תכוין יעקב, שמחבר היכל רצון בת"ת, ותכוין שם כוז"ו.

ועד כאן קשר סדר האורות למעלה. והג' האחרים, הם לצורך התפשטות האורות לתחתונים24. בעבודה תכוין נביאים מחברים היכל נוגה בנצח. ותכוין שם השתפ"א, והוא צבאו"ת בא"ת ב"ש. ובהודאה תכוין בעלי חלום מחברים היכל עצם השמים בהוד. ותכוין שם ב"ם במוכ"ן, והוא הפנים של א"ל אלהי"ם. בשים שלום תכוין שיוסף מחבר היכל לבנת הספיר ביסוד ומלכות. ותכוין שם מצפ"ץ מצפ"ץ.

ואחר כך תכוין המ"ב זיווגים, דהיינו מ"ב דמ"ה: יהו"ה. יו"ד ה"א וא"ו ה"א. יו"ד וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. והוא הזכר. ומתחבר עם המ"ב של הנקבה, והוא הט', שבהם מ"ב אותיות :אאדלנהיי"ם בוכ"ו אכדט"ם כוז"ו השתפ"א ב"ם במוכ"ן מצפ"ץ מצפ"ץ. והרי נתחברו ביחד סוד הנשמה והגוף.

וכאן תכוין מה שאמרו בזוהר פ' פקודי: וכד אשתלים כלא כחדא, שייפין תתאין בעילאין, כדין כלא סליק עד א"ס וכו'. ור"ל כשנתייחדו האיברים העליונים של הזכר עם התחתונים של הנקבה, אז מתעורר החוט הפנימי של א"ס ב"ה העומד בתוך הספירות, ומתקן החיבורים שנעשו בסוד היחוד. ובתחלה מתעורר לתקן זיווג האמצע בסוד יאהלוההי"ם. ומתעורר עוד, ומתקן חיבור של נשמה וגוף.

ועד כאן נשלמת ההשפעה בשני חיבורים אלה25, ועכשיו מתעורר תשוקה ליחוד, ונעשה ביאה ראשונה להכנה 26(כי כן הוא הסדר גם בזיווגי האצילות - בתחלה התשוקה, ואחר כך ביאה ראשונה לצורך מ"ן, ואחר כך נעשה הזיווג כידוע, וכן הוא הסדר בכל מיני זיווגים).  ובכחה עולה עבודת התחתונים למ"ן27 (כי אין היחוד מתגלה אלא בכח התחתונים). ואז מתעוררת האמצעיות שבמחשבה, ועולה וקושרת הרישא באצילות בסוד "לא מטי", ונשלם היחוד בשלימות. והכבוד עם כל התחתונים קשורים בו, שהם בסוד ד' דאח"ד, מתחברים באצילות שסודו א"ח, ונעשה אחד. והכבוד (28שהוא בסוד מלכות, עתה בהתחברו באצילות שהרישא ) נקשר באמצעית שבמחשבה בסוד "כתר מלכות". וכל העולמות מסתלקים בסוד היחוד הנשגב והנורא הזה29.

ואני לא עשיתי אלא לסדר הכונה בסדרה, כמו שהקדמתי. אבל כל הדברים האלה צריך ביאור רחב, ולא אאריך, כי כבר נתפרשו על נכון בפירוש מאמר "ארימית ידי בצלו" וכו' ע"ש. ותמצא גם שם30 הלשון של זוהר דפקודי "וכד אשתלים" וכו', שעליו בנוי סדר הכונה לגילוי היחוד31, מבואר היטב, ע"ש והבן.

ואחר תפלת י"ח תאמר הוידוי, ותכוין להעביר כל העיכובים שיוכלו להיות בעבודת התחתונים לעכב גילוי היחוד. ואחר כך תאמר הי"ג מדות, וה"ס היחוד המתגלה.

1 -סדר השני, והוא הכוונות המבוארים מכאן ועד עמ' רד ד"ה: ועד כאן נשלמת כו'. והוא סובב על ענין ההיכלות.

2 כל זה נעשה בהיכל הרצון, וכדלהלן בדבריו. וחוץ מזה, יש כוונה בכל היכל במקומו, וכדלקמן.

3 עד כאן ענינים השייכים לכוונת גילוי היחוד (- סדר ג). בהמשך מבאר "תיקון" הכבוד, שהוא ענינו של סדר ב'.

4 אחר "תיקון' הכבוד - בקרבנות, מתחיל "התעוררות" הכבוד, בפסוקי דזמרה.

5 אצילות ובי"ע - הם דו"ן הכללים (לעומת זו"ן שבאצילות, שנחשב לדו"ן פרטיים).

6 עד כאן היה תיקון הכבוד, והתעוררות הכבוד לתקן מאורות דבריאה. ובהמשך מגיע לקריבות הענפים, שהוא עיקר הנושא.

7  -ענינו של סדר הב'.

8 להתחבר עם שאר הנ"ר דשאר ההיכלות.

9 שהתחבר כבר עם שאר ההיכלות.

10 ראה לעיל עמ' קצז הערה 3 

11בהיכל הרצון היה רק התעוררות אל החיבור.

12 עם הכבוד הנמצא שם.

13 כל הסדר הזה הוא חיבור "היכלות' דבריאה עם "ספירות" דאצילות, וזה נקרא חיבור גוף ונשמה. וסדר ג' הוא חיבור אלקות עם שורש הנפרדים, וזה נקרא חיבור דו"ן.

14 בהיכל קודש הקדשים.

15 הריבויא דברכאן שביסוד.

16 "זה" רומז ליסוד                                                    

17 צ"ל: הנשיקין.

18 אולי כוונתו לביאה ראשונה.

19 שהם מתחדשים ע"י זה שהשכינה מקבלת יותר, בגלל היות השכינה קשורה בהם תמיד.

20 "פעולתם" הוא להלן: בדובר חסדי אבות.

21 בגלל הקשר התמידי.    

22 בענין כניסת האבות למעי הנוק', יש ב' שלבים: הכנה וכניסה.

23 לכאורה המשך דבריו הוא להלן: "וסוד זה השם" כו'. ובינתים מבאר ענין השמות בכללות.

24 וכנ"ל חלוקה זו בעמ' קצז.

25 זיווג האמצע, וזיווג דנשמה וגוף. ועד כאן היה הכל מצד סדר השני - אצילות נשמה, ובריאה גוף. וכל זה היה מצד חיבור הנשיקין. בהמשך מבאר ענין עיקר היחוד של גו"נ עם גו"נ, והוא ענין חיבור היסודות.

26 לכאורה חוזר על דלעיל - לסדר ב', למלת "אתה" (עמ' רב), ומסדר הדברים מהתחלתן.

27 וז"ל באדיר במרום (עמ' תמב ) בהמקביל לכאן: והביאה ראשונה היא כדי שתוכל לעלות מ"ן, והיינו שמעשה התחתונים יועיל לגלות היחוד הזה... שנותן כח שמעשה התחתונים יועיל". וראה בדע"ת סי' נג, ובכללים ראשונים סי' ל.

28 המוסגר הוא הוספה באחד הכתבי יד.

29 ראה עוד יחוד היראה להלן עם' כח.

30 אדיר במרום עמ' תמ"א בסופו.

31 שהוא הסדר השלישי דייקא.