ובבוקר מסדרים התפלה כסדר כל שאר הי"ט. ומכוונים בשמע כסדר של חול, רק המשכת המוחין מבחינת העליה. וההיכלות דיוצר - דז"א בהארת אימא, כמו כל י"ט.
וברכת אבות כסדר שסדרתי לך בתפלת ערבית, רק שתכוין עלית נוק' בחסד וגבורה דאימא, והמוחין מתחדשים בבחינה זו. ואומרים כל הסדר כשל ערבית.
וחוזר הש"ץ תפלתו בקול, וסודה; עלית נוק' בדעת דאימא. מתחיל; אדני שפתי תפתח - להמשיך עד ו"ק פנימים דגדלות דאימא מבחינת העליה1. ואחר כך מסדר ברכת אבות כסדר הנ"ל, רק הפרש העליה,
ואומר קדושה2 - לצורך העליה. ויש נוהגים לומר קדושא רבא בכל תפלה, כי כיון שנוק' היא באימא בכל התפלות, יכולים לכוין מסירת נפש בשמע דקדושה. אבל מכל מקום העיקר במוסף ובנעילה. ועל כן באלו הב' תפלות, המנהג פשוט לומר קדושא רבא.
ואומרים סליחות וי"ג מדות, כל מקום לפי מנהגו, וכן בכל תפלה גם כן, לפי שאימא מתגלית והסליחה מצויה - מרבים בסליחות, כי כן כתוב :"דרשו ה' בהמצאו". ואחר כך אומרים אבינו מלכנו בסוד או"א. ואחר כך מוציאים ספר תורה, ואומרים בעת הוצאתו י"ג מדות, והתפלה הנ"ל בר"ה.
1 להשלים במקום ק"ש, וכנ"ל כמ"פ.
2 ראה להלן בנספחים ביאור ענין הקדושה, ופירוש על הפיוט: וחיות אשר הנה כו'.