תוכן
קלד)
למה נבחנים כל האורות לג' בחינות, או"פ ואו"מ ומקיף עליון. הם ג' הבחינות, המכונות מל"צ דצלם, שאו"פ הוא
צ' דצל"ם. ומקיף הא' הוא ל' דצל"ם. ומקיף עליון הוא
ם' דצל"ם. והם ג' בחי' בינה וז"א ומלכות, שאו"פ הוא זו"ן. ומקיף א' הוא ז"ת דבינה. ומקיף עליון הוא ג"ר דבינה. כמ"ש כאן באו"פ. גם המקיף עליון שהוא
ם' נבחן לאו"א עלאין, ויוד דהוי'ה, וחכמה, וע"ב, ובחינת חסדים מכוסים דהיינו אוירא דכיא, כי ה
י' לא נפיק מאויר שלה לעולם. ומקיף א' הקטן שנקרא
ל' דצל"ם נבחן לישסו"ת, ול
ה' דהוי'ה, ומילוי ס"ג, ובינה, ולבחינת חסדים מגולים, דהיינו שבה נוהג ירידת ה
י' מאויר ואשתאר אור, דהיינו בחינת הארת חכמה בחסדים כנודע, הנקרא חסדים מגולים. ואו"פ שהוא
צ' דצל"ם נבחן לזו"ן, ולואו דהוי'ה, ולמילוי מ"ה, ולדעת. כמבואר היטב לעיל בדברי הרב דף אלף ע"א אות קכ"ז וקל"ה וקל"ז. עש"ה, ואין להאריך כאן. (אלף שי"א אות
ל"ז ו
ל"ח).
