תוכן
רלא)
למה חג"ת דגדלות נעשים מש"ת דחב"ד, ומש"ע דנה"י. נודע, שהז"א חסר ש"ת לכל ספירה, ואין לו אלא ב"ש בחב"ד וכן בכ"א מחג"ת וכן בנה"י. ואין האור יכול להתלבש בכלי, אלא א"כ שיש לו ג"ש. וע"כ בעת שמתלבש אור הרוח בכלים דחב"ד, הם צריכים ליקח את השלישים העליונים דכלים דחג"ת, שישלימו את השלישים התחתונים דכלים דחב"ד החסרים שם. ונמצא אור הרוח מתלבש בב"ש דחב"ד המחוברים עם שלישים עליונים דחג"ת. וכן אור הנפש מתלבש בשלישים שנשארו מחג"ת עם ב"ש של נה"י, ויש לאור הנפש ג"כ ג"ש. הרי שבעת הקטנות דז"א מתחלקים הכלים דחג"ת לב' חצאים, חצים לחב"ד וחצים לנה"י.
ולפיכך בעת גדלות שנשלמו השלישים התחתונים לכל אחת מט"ס, ואין כלים דחב"ד צריכים להעלות להם שלישים העליונים דחג"ת להשלימם לג"ש, נמצא כי עתה יורדים השלישים מהכלים דחב"ד ובאו למקומם לחג"ת. וכן השלישים שהיו מחוברים עם ב"ש דנה"י, עולים עתה למקומם לחג"ת, כי עתה אינם צריכים חג"ת להתחלק. (א' ר'
ד"ה וכדי להבין, [ד"ה אמנם הם, ד"ה וטעם התלבשות]).
