[איך אומר פעם, ... -  אות קפ"ח; עי'  ד"ה הוצרכה, מד"ה ובמתבאר 

ופעם אומר ... - אות ק"צ; עי'  ד"ה הוצרכה, ד"ה ומ"ש כאן (באות ק"צ)] 

כשהמדובר הוא בדרך כלל, נבחן שאין לז"א אלא ששה כלים דנקודים דקטנות, שהם חב"ד חג"ת עד החזה, ונה"י הוא קונה ע"י אריכת רגלים דאמא. אמנם כשהמדובר הוא בפרטות, הרי כל ז"ת כלולות זו מזו, גם אי אפשר שיהיה לו פחות מט"ס, שהם ג' קוים חח"ן בג"ה דת"י. אלא שכל אחת חסרה השליש התחתון שלה. וע"כ בעת שנשלם לו נה"י מאריכת רגלים דאמא, אין הכוונה רק בדרך כלל בלבד, אלא כל ספירה וספירה מט"ס דג' קוים דז"א מקבלת מאמא את השליש התחתון החסר לה. כי כל ספירה אין בה רק ב"ש עליונים, שהם בחינת חב"ד חג"ת שבה, ושליש התחתון, שהם בחינת הנה"י שלה, היא מקבלת מנה"י דאמא. (א' קצ"ב אות קפ"ח. א' קצ"ה אות ק"צ).