תוכן
קנו)
מה הפירוש, נבקע הרחם דרך פיו. כי הדלת וציר דגדלות, שנתחבר אל הדלת וציר דקטנות, ונעשו שניהם לאחד, עשה שם
ם' סתומה. ועתה בעת לידה, שחזרה הקטנות לשליטתה, ניכר ההפרש דדלת וציר דקטנות, כלפי דלת וציר דגדלות. כי אז נעשה הדלת וציר דקטנות לשולט. וזה נבחן כי נפתחו הדלתות, ונעשה ביניהם בקיעה. גם זה נבחן להתהפכות הצירים, כי בעת העיבור שישסו"ת היו בגדלות, והדלת וציר דקטנות נתבטל, ונעשה אחד עם הדלת וציר דגדלות, הנה אז היה הדלת וציר דגדלות למעלה, והדלת וציר דקטנות מלמטה, כי לא עלה אז בשם. אבל עתה שחזרה הקטנות לשליטתה, ונסתלקה הגדלות מישסו"ת, נעשה הדלת וציר דקטנות לשולט בפרצוף, והדלת וציר דגדלות נעשה למטה ממנה. כלומר שעתה הדלת וציר דגדלות אינה עולה בשם. ונבחן זה להתהפכות הצירים, שמה שהיה מקודם מלמעלה נעשה בעת הלידה מלמטה, ומה שהיה מקודם מלמטה, נעשה עתה מלמעלה. וז"ס כי נהפכו עליה ציריה וכו'.
וענין בקיעת הרחם שנעשה ע"י הכר הדלת וציר דקטנות, כבר אינו נבחן ביסוד דכללות או"א וישסו"ת. אלא רק בבחינת ישסו"ת לבד, אשר פי הרחם, הוא פה דראש שלהם, כנודע. כי או"א, אינם חוזרים לקטנות לעולם כנודע. וע"כ מדייק שנבקע הרחם דרך פיו. כלומר דרך הפה דישסו"ת בלבד, ולא מבחינת הרחם דכללות או"א עם ישסו"ת, כמבואר. (א' קכ"ח
אות ו').
