תוכן
קנ)
מה הגורם שהולד נדחה ונולד. כל עוד שאו"א היו מזדווגים בבחינת מסך דעביות השורש, הנה אז לא נתעבה ז"א בהתכללותו בהזווג ההוא, כי אין הכר עביות בבחינת השורש, וע"כ היה שם כמו ירך אמא בלי שום הכר ביניהם. אבל בעת לידה, שאו"א נזדווגו על מסך דעביות דבחי"א, חזר העביות ההיא גם על ז"א עצמו, בהיותו נכלל באותו הזווג, כמ"ש לעיל (דף ר"א
תשובה קס"ח). וכיון שנתעבה הז"א, אז הוכר ההפרש מז"א לאמא, וזהו לידתו ויציאתו ממש, כי השינוי צורה מבדיל בין הרוחניים כמו השינוי מקום בהגשמיים, עש"ה. וע"כ נבחן שאורות דאמא דוחים את ז"א מחמת שהוכר שם לאורח, כלומר שאינו מבחינת הגוף דבעל בית שהיא אמא. שבזה נדחה ויוצא לחוץ, כמבואר. (א' קכ"ח
אות ו').
