תוכן
קפא)
מהו הצורך שעתיק וא"א יעשו לפרצוף אחד. כי באמת נתקן עתיק לבחינת שורש לאור דחסדים, וא"א לבחינת שורש לאור חכמה. אמנם זה הוא רק מבחינת התחלקות ה"פ אצילות לי"ב פרצופים. ואז עתיק משפיע חכמה לא"א, לבחינת שורש מחזה ולמעלה שלו, העומד בפה דא"א כנודע. אמנם עתיק עצמו נעשה שורש לאור חסדים, והוא משפיע מיסוד ולמעלה בחינת חסדים מכוסים לאו"א,
כנ"ל בהסתכלות פנימית חלק ח'. וכשהם באופן זה, גם א"א אינו משפיע חכמה, כי כל השפעה, היא מבחינת חג"ת של הפרצוף, וכיון שבחינת חג"ת שלו היא בחסדים מכוסים, איך ישפיע עוד החכמה ממנו. וע"כ בעת שא"א רוצה להשפיע חכמה אל הפרצופים, מחויב להעשות עם עתיק לפרצוף אחד, שאז נעשו החג"ת דא"א לבחינת חג"ת דעתיק, ויכול להשפיע הארת חכמה על ידיהם. וצריך שתזכור הכלל
הנ"ל שבכל מקום שנה"י עולים לחג"ת, נעשו חג"ת עצמו לבחינת חסדים מגולים.
