תוכן
קיט)
מה הם ה' הטעמים להתחלקות של או"א וישסו"ת. טעם א', הוא עוד מחמת מקורה בע"ס דאו"י. כי מתחלת אצילותה, יצאה בבחינת אחורים על חכמה, בסוד כי חפץ חסד הוא כנודע, ואח"ז כדי להאציל את הזו"ן, חזרה פב"פ עם החכמה כנודע. וע"כ נחלקה הבינה לב' חלקים, והם כמעט הפכים זה לזה. שבחלקה הא', היא בוחרת בחסדים ודוחית חכמה, ובחלקה הב' היא ממשכת חכמה. ונודע שכל שינוי צורה מחלק הרוחנים לשנים. וע"כ כל קומת בינה נחלקת ג"כ לשנים, שג"ר שבה הם בבחינת חסדים מכוסים, וז"ת שבה הם בחסדים מגולים. ונעשים משום זה לב' פרצופים נבדלים. [
ל"ו - ד"ה וזה אמרו "יש, ד"ה עתה תבין]
טעם ב', הוא כי הרושם דה"ת שבמסך של ראש דא"א, מוציא רק את הז"ת דבינה מתורת ראש, שהם ישסו"ת, אבל אינו מוציא את ג"ר דבינה מתורת ראש, שהם או"א, משום שהם חסדים מכוסים, ועל חסדים לא היה צמצום מעולם כנודע. וע"כ נבדלו לשנים. שאו"א הם בחינת ראש וג"ר, וישסו"ת כבר הם בחינת גוף. [
ל"ו - ד"ה והנה נתבאר,
ע"ח - ד"ה ולפיכך יש, הסת"פ
י"א ד"ה אכן,
י"ג - בהתחלה]
טעם ג', הוא מחמת יסוד דעתיק. שבהיות א"א ועתיק ב' פרצופים, נעשה א"א לבחינת ע"ב דאצילות, והוא מקבל מחג"ת דעתיק חכמה, ומנה"י דעתיק מקבל חסדים לבינה וזו"ן שיצאו מראש. כנודע. וע"כ או"א המלבישים על חג"ת דא"א, מקבלים חסדים מכוסים, שנה"י דעתיק משפיע לבינה וחג"ת דא"א. וישסו"ת, כבר יכולים לקבל חסדים מגולים, להיותם מתחת יסוד דעתיק. ומשום זה נתחלקו לב'. כי או"א הם הפרצוף דחסדים מכוסים. וישסו"ת הם פרצוף דחסדים מגולים. [
ל"ו - ד"ה ובזה תבין,
קמ"ז -ד"ה ועם זה יתבאר]
טעם ד', הוא כי או"א להיותם למעלה מחזה דא"א נבחנים עוד לבחי' ג' הפרצופים דלמעלה מפרסא, ונחשבים לבחינת השם מ"ב דפשוט ומילוי ומילוי המילוי. משא"כ ישסו"ת שהם למטה מפרסא דא"א מבחינת החזה, ששם סיום קו האמצעי דחצי פרצוף עליון, וע"כ מצד האורות כבר יצאו ישסו"ת מבחינת שם מ"ב זה, כנ"ל. וע"כ נבדלו לב'. שאו"א הם בחינת מ"ב גם מצד האורות. אבל ישסו"ת, אינם בחי' מ"ב, רק מצד הכלים לבד, להיותם נמצאים עוד למעלה מסיום רגלים דחצי פרצוף עליון, הנמשך עד הטבור כנודע. שההבדל ביניהם רב הוא. [הסת"פ
י"א - בהתחלה י"ג - בהתחלה]
טעם ה', הוא משום הרושם דה"ת דקטנות הנשאר בחזה דאו"א, שרושם זה עושה פרסא באו"א גופייהו, שמשם ולמטה מתחילים ק"ך צירופי אלקים. וכיון שישסו"ת מתחילים מחזה ולמטה דאו"א, ע"כ כל הז"ת שלהם בחינת שמות אלהי'ם, כנודע. מה שא"כ אמא עלאה, שהיא שמות אהי'ה וכולה רחמים, כנודע. (תתק"ס הסת"פ אות
י"א י"ב ו
י"ג - [בהתחלה]), ויש עוד טעמים בזה כמ"ש עוד במקומם.
