תוכן
ק)
מה הם ב' הבחינות של ש"ך ניצוצין ומהו רפ"ח נצוצין, ושט"ו ניצוצין. כל בחינה כשעולית מבי"ע בסוד מ"ן, היא כלולה מש"ך ניצוצין בעירוב, כנ"ל
תשובה צ"ט. והנה זה הוא בחינה א' של ש"ך, דהיינו ש"ך בעירוב ה"ת דעביות, שנקראת סיגים. ויש בחינה ב' של ש"ך, דהיינו ש"ך ממותקים במדת הרחמים. כי אחר שאבא בירר והוריד את ל"ב המלכיות מכל נתיב ונתיב בבחינת פסולת, הנה הרפ"ח שנבררו לצד הקדושה, הם חסרים מן המלכיות שלהם, ואז הוא משפיע הרפ"ח ניצוצין באמא, ובחינת ה"ת דהתלבשות הנשאר עוד ברפ"ח ניצוצין, מקבלת שיתוף דב' ההין, שה"ס שיתוף מדת הרחמים בדין, מכח התכללותם בזווג דאמא. וזה נקרא בחינת הארת ה"ג שמקבלים מאמא, שע"י זה משיגים ל"ב מלכיות חדשות המשותפות במדת הרחמים, במקום ל"ב המלכיות הראשונות שנדחו בבחינת פסולת. וחזר עתה המספר של ש"ך ניצוצין כמקודם, וזו בחינה ב', דש"ך ניצוצין. ואם נחלק מהם בחינת ה"ג דאמא, ישאר בהם שט"ו ניצוצין. וז"ס, שז' פעמים אדם בגימטריא שט"ו, כי עתה, אחר שקבלו השיתוף דמדת הרחמים, הם נבחנים לז"פ אדם, שרומז על בחינת מ"ה דאלפין כנודע, שאדם בגימטריא מ"ה. כי שורש הוי'ה דאלפין, הוא בחינת השיתוף במדת הרחמים ההוא. באופן שש"ך הא', הם בעירוב הסיגים. וש"ך הב', הם משותפות במדת הרחמים. ובטרם השיתוף לא היה נבררים מהם רק רפ"ח, ואחר השיתוף, נבחנים לשט"ו ניצוצין, אשר עם ה"ג דאמא הם ש"ך. (לעיל תתע"ב אות
י"ז, [
כ"א; הסת"פ
כ"א,
כ"ב]).
