תוכן
צו)
למה עומדת הפרסא שבגוי מעוהי דהפרצוף באלכסונא, מחזה לטבור. הפרסא היא בחינת הסיום דחצי הפרצוף העליון, שהוא בחינת שם מ"ב, כנ"ל
בתשובה צ"ה. אלא כיון שיש ב' נקודות סיום, שמצד קו אמצעי היא בחזה, ומצד הקצוות היא בטבור כנ"ל, ע"כ גם הפרסא עומדת שמה באלכסונא. היא מתחלת בחזה מתחת קו אמצעי, ומסתיימת בטבור מתחת הקצוות כנ"ל. וכאשר תעריך המקום כלפי או"א עלאין בגדלותם, שהם בחי' ע"ב, שסיום רגלים שלהם הוא על הטבור כנודע. תמצא שהפרסא מתחלת בסיום הבטן דאו"א, ששם יסוד דאמא, ומשם יורדים ונמשכים למטה עד הטבור דא"א, דהיינו עד סיום רגלים של או"א. כמפורש בדברי הרב (
ע"ח שער י"ד פרק ג'). [
1 - או"פ ד"ה ויפוזו]
