פירוש הדברים: כי יום השבת ה"ס היסוד, שהוא המקור לששת ימי המעשה, הנאצלים ויוצאים מהיסוד הזה. וע"כ יש ב' שבתות, שהם ב' יסודות. א' הוא יסוד הזכר, הנקרא שבת העליון שה"ס הדר. וא' הוא שבת התחתון, שהוא יסוד המלכות, שהם סוד הפסוק ואת שבתותי תשמורו. ואלו ב' שבתות, ה"ס שבת הב' ושבת הג'. כי לפניהם היה נאצל בחינת היסוד עוד בעולם הנקודים, דהיינו הג"ר דעקודים כנ"ל בתשובה פ"ח, אלא שהיה בלי תיקון, כי ז' הימים שנולדו מהיסוד הזה, היו חסרי קו אמצעי לגמרי, ולא יכלו להתקיים, וע"כ אין שבת הזה בא בחשבון ומספר, כי ז"ת שלו לא נתקיימו. וע"כ אנו מחשבין רק את ב' השבתות לבד. ולא יקשה לך מה שמכנה את ג"ר דנקודים וכן את ג"ר דאצילות בשם יסוד, והוא מדגיש יסוד ממש כנ"ל. כי המדובר הוא כאן בערך א"ק, שג"ר דנקודים שמשו בו לתיקון הראשון של פרצוף נה"י שלו כנ"ל, שתיקון זה עלה לו רק לש"ת דת"ת שלו, שהוא בחינת ג"ר דפרצוף נה"י, כנ"ל בתשובה צ', שהיא בחינת שורש רק ליסוד דנוקבא, הנקרא חשבון, כנודע. בסו"ה והאלקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים, כמובא (בעץ חיים ש"ח פ"א) שזה סובב על הנקודים. ומספר הוא שם היסוד זכר, כנ"ל (תשס"ט אות נ"ב). ונבחן ששבת הזה הא', הוא בלי תיקון, כי חסר שם היסוד זכר, שנקרא מספר. וע"כ אין אפילו היסוד נוקבא נחשב לשלם בכל תיקונו, אלא לבחינת שורש לבד. וע"כ אין שבת הא' הזה בא "בחשבון ומספר". ודייק הרב בזה, אשר אפילו היסוד דנוקבא עדיין לא נחשב לשלם בכל תיקונו, והבן. וע"ד זה, חושב הרב גם את ג"ר דאצילות לבחינת יסוד ממש, דהיינו כלפי א"ק. וע"כ מכנה אותו הדר העליון, כי הדר דאצילות המה הז"ת, אלא בערך א"ק נחשבים הג"ר דאצילות לבחינת תיקון היסוד שלו. 

ועם זה תבין, איך ששבת הוא תמיד בחינת ג"ר, וכן הוא בחינת יסוד, או יסוד דדכורא, או יסוד דנוקבא, גם שניהם בזווג. והבן, כי אין כאן המקום להאריך עוד.