תוכן

קכג) למה לא נחשב או"א עלאין לראש הזו"ן אלא הישסו"ת.
כבר ידעת התחלקות הבינה ותבונה לב' חצאים ג"ר וז"ת, שהג"ר הם בחינת הבינה מטרם שהאצילה את הזו"ן, שאז היא רק אור דחסדים. וזהו בחינת או"א עילאין. והז"ת שהיא בחינת הבינה לאחר שהאצילה את הזו"ן, שאז יש בה גם הארת חכמה, נקראת תבונה, וזהו בחינת ישסו"ת. ועם זה תבין שאו"א עילאין אינם מיוחסים כלל להיות ראש דזו"ן, כי אדרבה כל עצמותם דאו"א עלאין, הוא משום שהם בחינת הבינה מטרם שהאצילו את הזו"ן, ואין בהם רק אור דחסדים, שאין זה כלל מבחינת הזו"ן, שהם רק בחינת חסדים בהארת חכמה. ולפיכך רק הישסו"ת, שהם בחינת הז"ת דאו"א שהאצילו את הזו"ן דאו"י, ויש בהם הארת חכמה, שהוא כל דרגתו של הז"א, הם נחשבים תמיד בכל הפרצופין לבחי' הראש דזו"ן. (דף תקכ"ה ד"ה ותזכור; [ד"ה ואין להקשות] ).