תוכן
קכא)
למה נחלק הת"ת לב' חצאים, יותר משאר הספירות. כי יחס הת"ת בה"ח הוא כמו הבינה בה' בחינות. וע"כ כיון שהבינה נחלקת לב' חצאים, בינה ותבונה, שהבינה הוא אור חסדים בלי חכמה, והוא בחינת הג"ר, דהיינו מטרם שהאצילה הזו"ן דאו"י. והתבונה הוא בהארת חכמה, והיא בחינת הז"ת דבינה, דהיינו מעת שהאצילה הזו"ן דאו"י בהארת חכמה, יצאה אז מבחינת עצמותה של הבינה, שהיא אור חסדים לבד, וקבלה שם חדש תבונה, והיא בחינת ההארת חכמה הנשאר בהשורש בינה גם אחר שהאצילה לזו"ן, וע"כ התבונה נבחן לז"ת דבינה.
ומתוך שהת"ת, בחינת הבינה של הה"ח כנ"ל, ע"כ נחלק גם הוא כמו הבינה. לג"ר עד החזה, ולז"ת מחזה ולמטה עד סיומו. וגם הוא כמו הבינה, בג"ר שלו עד החזה מאירים רק אור דחסדים, וההארת חכמה נעלמת שם ביסוד דבינה. ובהז"ת שלו מהחזה ולמטה, הוא נמצא בהארת חכמה בגלוי, כי כבר נפסק היסוד דאמא במקום החזה. (
דף תקכ"ג ד"ה ועדיין).
