תוכן

קיח) למה אין בדעת דא"א רק חו"ג.
משום שכל עיקר החזרת פנים דאמא לפנים דאבא לא היה אלא כדי להשפיע הארת חכמה להזו"ן, מכח הקשר שיש לה להשפיע הארת חכמה אל הזו"ן מהיחס דאו"י. לפיכך גם אחר זווגה פב"פ עם אבא, אינה מקבלת ממנו, אלא כפי השיעור שהבינה דאו"י משפעת הארת חכמה להזו"ן דאו"י. ונודע, שהזו"ן דאו"י עיקרו הוא אור דחסדים, אלא בהארת חכמה שהבינה משפעת לו. לכן גם כאן היא משפעת לו בעיקר רק חסדים וגבורות, רק עם הארת חכמה בלבד. וע"כ אפילו באו"א שהם בקומת כתר, אין אמא מקבלת מאבא אור החכמה שבכתר, אלא רק הארת חכמה שבזו"ן דכתר. והוא שיעור קומה שממטה למעלה באו"א, הנקרא דעת דאו"א, הנבחן לבחינת הראש של מלך הדעת. (דף תקי"ח אות מ"א, ודף תק"ן אות ט' בהסת"פ).