תוכן
לא)
הוי'ה מלאה (ח"ג פט"ו אות
ג', [
ד']):
כמ"ש הרב
בע"ח שער י"ח פ"א, וז"ל, שורש האורות ועיקרן, הוא ד' אותיות הוי'ה פשוטים, בלתי מילואים וכו', אבל מילואם, הוא ביאור הוי'ה, ויציאות אורותיהם לחוץ, עש"ה. פירוש, כי ה' פרצופין הם, כתר ע"ב ס"ג מ"הוב"ן. ופרצוף הכתר הוא עיקרם ושורשם, וע"ס שבו מרומזות בד' אותיות הויה פשוטים, ומכונה הויה פנימאה, שמכל אות יוצא פרצוף לחוץ ממנו, ומלבישו.מהיוד דהוי'ה דפרצוף הכתר, נמשך פרצוף החכמה, שד' אותיותיו ממולאות ביודין, כזה: יוד, הי, ויו, הי, שבגי' ע"ב. ומה' ראשונה, יוצא פרצוף הבינה, שד' אותיות הוי'ה שבו ממולאות ביודין ואלף, כזה: יוד, הי, ואו, הי, וכו'. לפיכך, פרצופי הכתר נרמזים ב'הויות פשוטות', ושאר ד' הפרצופים המלבישים עליו נרמזים ב'הויות מלאות', כנ"ל (ועיין כאן
בהסת"פ).