תוכן

ב) עוד פי" אחר. והוא כי רבוע אהי"ה כנז"ל, עולה דם שהיא אימא, והוא חיות לז"א. שהאלף שבין שני ווי"ן בשם מ"ה, דהיינו אד"ם, היא נקודת זעיר עצמו, ושאר אותיות השם דמו בנפשו, וכל מי שגורם סילוק אימא מעל ז"א, הנה זעיר מסתלק הימנו מדה כנגד מדה, דכתיב באדם דמו ישפך. וכשנדרוש הפסוקים לשבח בפשוטו, יש כאן סוד אור נשפך, כטעם נשפך יינו סימן טוב לו. והגורם עין טוב למעלה, זוכה ומתברך בה למטה, כדכתיב טוב עין הוא יבורך, יברך כתיב.