תוכן

כ"ח מנחם-אב תשכ"ב
דובלין
צדק צדק תרדף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך (טז,כ)
יל"ה, איזו שייכות יש בין ירושת הארץ לצדק. ולמה לא יכולים לרשת הארץ בלי צדק, וכי מי שלא הולך בצדק אינו יכול לרשת את הנחלות של אביו.
וי"ל, דירושת הארץ מה שה' הבטיח לאבותינו, אי אפשר לומר שהכוונה על הארץ הגשמית, שהרי אנו רואים שלאומות העולם נתן הקב"ה ארצות יותר גדולות מהארץ שלנו, וגם על דברים גשמיים כבר אמר דוד המלך: "הנה אלה רשעים ושלוי עולם הִשְׂגו חיל". אלא ירושת הארץ הכוונה על רוחניות. ע"ד ששמעתי מאאמו"ר זצ"ל על פסוק: במה אדע כי אירשנה. וה' השיב לו: ידע תדע כי גר יהיה זרעך וגו'. והקשה, מה התשובה על ירושת הארץ. והשיב, שאז על ידי הגלות יהיו להם כלים מוכשרים, ויהיה להם צורך לקבלת הארץ העליונה.
וזה פירוש: צדק צדק תרדף. היינו, שתעשה חשבון צדק אם הדברים הגשמיים הם על דרך התורה. וכן בדברים רוחניים, היינו תורה ותפילה - אם זה על צד הטהרה. ואם האדם עושה חשבון צדק, אז הוא רואה: "מי יצדק לפניך בדין", היינו, שאין האדם מסוגל מצד עצמו לעשות על צד הטהרה, לכן יהיה האדם זקוק שה' יתן לו ירושת הארץ, היינו הארץ העליונה, הנקרא השראת השכינה ורזי תורה. ונק' ירושה, מטעם שהאדם לא נתן יגיעה על זה, כי יגיעת האדם לא מספיקה שיהיה בידו לקנות את הדברים הרוחניים, ולכן נקרא זה: "ירושת האבות". היינו, מה שהקב"ה נתן לאבות, אותו דבר הוא נותן לו בירושה. וזה נקרא אור האמונה.
ואחר כך זוכים לקבלת התורה. וזה נקרא בחינת מתנה, כמ"ש ז"ל: "שלא ירושה היא לך". אלא לכל אחד ואחד נותנים שיעור אחר בהשגת התורה. מה שאין כן בענין אמונה, היא בחינה אחת שנחלקה לפי שבט ושבט, היינו, שיש לכל שבט חלק בענין הארץ. וענין אמונה זה בא בירושה, מה שאין כן תורה נקראת מתנה, שנק' 'כל תלמיד ותיק עתיד לחדש חלקו בתורה'.
אבל צריכים הכשרה להירושה, היינו בחינת צורך. והצורך לירושה הוא ע"י "צדק צדק תרדף".