תוכן

מכות י' ע"ב: רבי שמעון בן לקיש פתח לה פתחא להא וכו'. ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו וכו', כאשר יאמר משל הקדמוני, מרשעים יצא רשע. במה הכתוב מדבר? - בשני ב"א שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג, ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים, ולזה אין עדים, הקב"ה מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג בשוגג יורד מהסולם, ונפל עליו והורגו, זה שהרג במזיד נהרג, וזה שהרג בשוגג, גולה.
ופרש"י: והאלוקים אנה לידו, והיאך הקב"ה ממציא מכשול לאדם לחטוא, אלא על ידי שהיו שניהם רשעים.
ומהרש"א מפרש על שוגג הראשון, שהרג, משום חטא אחר היה בו, שנתחייב דינו לשמים, לכן נכשל והרג אדם בשוגג בלי עדים. ועכשיו כבר על ידי עדים.