תוכן

רפ) מה הם ג' הבחינות שבע"ש קודם החטא של בי"ע ונשמת אדה"ר.
בחינה הראשונה היא בע"ש בעת לידתו. שראשו וגרונו, שהם עולם הבריאה וג"ר דיצירה, היו בג"ע. ראשו שהוא ע"ס דבריאה היה בז"א דאצילות. וגרונו שהוא ד"ר דיצירה, היה במקום הנוקבא דז"א דאצילות. וחג"ת עד החזה דאה"ר שהם בחינות שש תחתונות דיצירה, היו בשם ראשונות דבריאה עד החזה דבריאה. וב"ש תחתונים דת"ת דאדה"ר, שהם ד"ר דעשיה, היו בד"ת דעולם הבריאה. ונה"י דאדה"ר שהם בחינת שש תחתונות דעשיה, היו בשש ראשונות דיצירה עד החזה שבה, ששם היה סיום כל הבי"ע והקדושה, בסוד אמר לעולמו די ואל תתפשטו יותר. ומחזה דיצירה ולמטה עד לעוה"ז היה חלל פנוי, מדור קבוע אל הקליפות.
בחינה השניה היא בע"ש בשעה חמישית. שאז הז"א עלה לא"א, והנוקבא לאו"א, והבריאה לישסו"ת, והיצירה כולה לז"א, וד"ר דעשיה במקום הנוקבא דז"א. ושש תחתונות דעשיה במקום שש ראשונות דבריאה. ומקום זה דשש ראשונות דבריאה, היא בחינת עיבורה של עיר, הנחשב לבחינת בליטה מאצילות, וה"ס ע' אמה ושירים שמוסיפים על העיר. שהם הז"ס חב"ד חג"ת ונקודת החזה, והשירים ה"ס פסיעה לבר הנכללת בנקודת החזה. ומחזה דבריאה ולמטה מתחילים ב' אלפים אמה תחום שבת, דהיינו עד החזה דיצירה של עתה, ששם חלל ריק בלי קדושה וגם בלי קליפה. ומחזה דיצירה ולמטה הוא מחוץ לתחום, כי שם מדור הקבוע של הקליפות.
בחינה שלישית היה בע"ש בין הערבים. שאז עלו גם שש התחתונות דעשיה לאצילות, ונעשה העשיה פב"פ עם היצירה. וסיום תחום הקדושה נתעלה למקום הפרסא, כי נתבטל גם בחינת עיבורה של עיר. והיו אז כל ט"ז הספירות, שהם ע"ס דבריאה ושש ראשונות דיצירה, בבחינת אלפים אמה תחום שבת. (אות ס"ד עד אות צ').