תוכן

רסט) למה אין בחינת נקבה נגלית אלא מאו"א ולמטה.
בפרצופי א"ק היתה בחינת נקבה רק במלכות, אבל הט"ר היו נקיים מכל צמצום ודין. וגם אפילו המלכות הזאת אינה נחשבת לבחינת נקבה הראוי לבנין העולם. כי עליה ראה שאין העולם מתקיים, ועמד ושיתף עמו מדת הרחמים. דהיינו המלכות דצמצום ב' המשותפת במדת הרחמים, שממנה מתחיל בנין העולם לקיום. ולפיכך אין בחינת נקבה נגלית רק במקום שצמצום הב' כבר מושרש, והוא מבחינת ישסו"ת הנבחנים לבטן דאו"א. שהם סוד הא' שבמילוי ואו דהוי'ה דס"ג, שא' ה"ס ראשית התחלת והשרשת דצמצום ב'. ודבר זה נוהג הן בה"פ הכוללים דאצילות, שאין בחינת נקבה נגלית אלא במחזה ולמטה דאו"א, הנקרא ישסו"ת. וכמו כן בכל פרצוף פרטי מפרצופי אצילות. כי בכל פרצוף פרטי יש בו הוי'ה, ואין גילוי נקבה אלא בואו של הוי'ה. וטעם הדבר, כי כל בחינה נוטלת מהבחינה שכנגדה בא"ק. וכמו שבב' הפרצופים הראשונים דא"ק, אין עוד שום התחלה לצמצום ב', רק בפרצוף הג' שהוא ס"ג. וגם שם לא הושרש צמצום הב' רק בנקודות דס"ג, שהם למטה מטבור דס"ג דא"ק. כן בפרצופי האצילות מתחיל שורש הצמצום להתפעל, רק מחזה ולמטה דפרצוף הג' שהוא או"א בקומת ס"ג. והם מקבלים מס"ג דא"ק, לכן המחזה ולמטה שלהם ממותקים במדת הרחמים באופן הראוי לזווג ולעבור דזו"ן. אבל לא למעלה מחזה דאו"א, ומכ"ש בב' הפרצופים הראשונים א"א ועתיק. (אות י"ח).