תוכן

רמט) למה ו"ה שז"א נוטל מהוי'ה הב' דא"א נעשים אצלו לי"ה.
כי כשמדובר הוא מהמשכת האורות, הנה הכרח הוא שמקבל מו"ה דהוי'ה דבתר כתפוי, שהוא שם חג"ת ורוח, והוא אינו מקבל מי"ה דרוח אשר שם, אלא מו"ה דהוי'ה זו, שהוא נפש רוח דרוח. אמנם מבחינת השמות שבז"א עצמו, שהם בחינת כלים הרי ו"ק דאורות מתלבשים בג"ר דכלים, ונמצאים הנפש רוח דרוח, שהם מתלבשים בי"ה דהוי'ה, כנודע בערך ההפוך שבין הכלים לאורות. גם נודע, אשר האותיות של הוי'ה רומזות על הכלים. ולפי"ז נמצא שבא"א עצמו, שכבר יש לו גם הג"ר דרוח, הרי הג"ר מתלבשים בי"ה, והו"ק בו"ה. אבל בז"א שאין לו עוד הג"ר דרוח, הרי הו"ק דרוח מתלבשים בג"ר דכלים שהם י"ה. (אות רס"ח).