תוכן

רמז) איך הוא המשכת הז"א את הו' תי"ד שלו, מי"ג תי"ד דא"א.
הדיקנא דא"א נחלקת לג' בחי' מל"צ כמו השערות רישא דא"א, שהם ג' הויות וחד דכליל להון. והם חב"ד חג"ת נה"י, ובחי' מלכות דכליל להון, כנודע. והנה עיקרו של הז"א הוא ו"ק, שהם חב"ד חג"ת דכלים וחג"ת נה"י דאורות, הנבחנים לנרנח"י דנפש, ונ"ר דרוח. ונודע שכפי ערך הפנימים כן ערך המקיפים. וע"כ צריך שיהיה לו מבחינת השערות דיקנא גם כן אותם הבחינות, נרנח"י דנפש ונ"ר דרוח. ונתבאר לעיל בחלק י"ג בביאור הי"ג תי"ד דא"א, שב' תיקונים דשפה עלאה, השערות והאורחא, הם ו"ק וג"ר דעיבור, שהם נרנח"י דנפש, ונקראים רחום וחנון. וב' תיקונים דשפה תתאה, הנקראים ארך, אפים, הם ו"ק וג"ר דרוח, ע"ש.
ולפיכך גם הדיקנא דז"א, ממשכת בחינת הו"ק וג"ר דנפש, מבחינה שכנגדה בדיקנא דא"א, דהיינו מג' תיקונים הראשונים, שהם א'ל רחום וחנון, הנבחנים ליה"ו דהוי'ה הראשונה דדיקנא דא"א. כי תיקון א', א'ל, הוא שורש הדיקנא. ותיקון רחום הוא ו"ק דנפש. ותיקון וחנון הוא ג"ר דנפש. ע"ד שהם נבחנים בא"א עצמו. הרי שמג' התיקונים הראשונים הוא משלים בחינת נפש דדיקנא שלו, והם מאירים בג' תיקונים הראשונים דדיקנא דז"א שהם ארך, אפים, ורב חסד.
ובחינת הרוח ממשכת הדיקנא דזעיר אנפין, מבחינת ו"ה דהוי'ה שניה דדיקנא דא"א, הנקרא בשם הוי'ה דבתר כתפוי דא"א, שהוא בחי' חסד גבורה ת"ת ורוח דדיקנא. והוא ממשיך רק ו"ק דרוח שהם ו"ה, ולא הג"ר. כי מבחינת הקביעות אין לז"א הג"ר דרוח, והם ואמת ונוצר חסד. כי הוי'ה שניה יש לה ד' תיקונים. אפים ורב חסד, הם י"ה דהוי'ה שניה. ואמת ונוצר, הם ו"ה דהוי'ה שניה. וכיון שהז"א צריך לקבל גם מגלגלתא דא"א, כי הוא צריך לג' שותפים, כתר ואו"א, ע"כ הוא מקבל ג"כ מי' דהוי'ה תתאה, דהיינו התיקון לאלפים, שהוא מבחינת ה' תיקונים הנמשכים מגלגלתא דא"א. ונמצא שלבחינת ו"ק דרוח שלו, הוא מקבל מי' דהוי'ה תתאה הנמשכת מגלגלתא דא"א, ומן ו"ה דהוי'ה דחג"ת כנ"ל. אמנם מאלו הג' מתתקנים לו רק ב' תיקונים, שהם ו"ה דרוח, הנקראים בז"א ונושא-עון ופשע. אשר מבחינת שמות הוי'ה שבדיקנא דז"א, הם נחשבים לי"ה דהוי'ה אמצעית, כי בכלים נבחן תמיד שהעליונים נגדלים מתחלה, וע"כ ו"ק דרוח מקובלים בי'ה דכלים דרוח, כנודע. ותיקון הו' דז"א שהוא ונקה, מקבל מב' בחי' ה"ת שבב' הויות הראשונות דתי"ד דא"א, דהיינו מה"ת דהוי'ה קדמאה, ומה"ת דהוי'ה דחג"ת, והטעם מתבאר להלן. (אות רכ"ד רכ"ה).