תוכן

רכא) למה נחשבים ב' הכתפין דא"א לחלקו של ז"א.
שורש המוחין דע"ב דל"ב נתיבות הם החג"ת דא"א שעלו לג"ר שלו, אשר ע"י כפיפת ראש במקום החג"ת האלו שעלו, יצאה הקומה דע"ב על המ"ן דמזלין, כנודע. וע"כ נתחלקו אז אלו החג"ת לב' בחינות, ראש וגוף. כי ב"ש עלאין נעשו ראש, ושליש תחתון דכל אחת נעשו לגוף. ונבחן שבחינת ב"ש עלאין דכל אחת שנעשו לראש, הם אחסנתא דאו"א, שאין לזו"ן חלק בהם, אלא שמקבלם מבחינת זווג דאו"א. ובחינת שלישין תתאין שהם בחינת גוף, הם בחינת אחסנתא של הז"א. כי ע"י עלית נה"י דא"א לחג"ת שלו, נמצא ז"א נכלל באלו השלישין תתאין שנשארו בחג"ת, הנקראים רישי כתפין דא"א, וע"כ נחשבו לחלקו של ז"א עצמו, כי נכלל בהם ממש בעת הזווג. הרי שב' הכתפין דא"א הם חלקו של הז"א. (אות קי"ג).