תוכן
קעו)
למה המוחין בם' דצלם נבחנים שהם ד' מוחין חו"ב חו"ג, ובל' דצלם נבחנים רק לג' מוחין חב"ד. בשעת השגת המוחין דז"א, חוזרת תבונה הג' להיות ג"ר, ואז גם היא נחלקת ל
ס' ו
ם' כמו או"א וישסו"ת. שו"ס ראשונות שלה, שהם מחזה ולמעלה, נקראו
ס', והם בחסדים מכוסים, כמו או"א עילאין. ותנה"י שלה שמחזה ולמטה, נקראו
ם' סתומה, והם בחסדים מגולים כמו ישסו"ת.
וכבר ידעת, שו"ס ראשונות של תבונה הג' נקראו
ם' דצלם, והוא מטעם שיש בהם ד' מוחין, חו"ב וחסד וגבורה. כי ב' עטרין, שהם ב' חצאי הדעת, אינם מזדווגים זה עם זה כדי להעלות או"ח עד החו"ב ולגלות את החסדים בהארת חכמה, משום שאין בהם ענין לגלות חכמה, להיותם בבחינת חסדים מכוסים. ולפיכך נבחנים הב' חצאי הדעת לב' מוחין נבדלים, וע"כ נבחנים לד' מוחין, חו"ב וחו"ג.
אבל תנה"י דתבונה הג' שנקראו
ל' דצלם, שהוא בחינת ישסו"ת ו
ם' סתומה, שדרכה בחסדים מגולים, הנה הב' חצאי הדעת מזדווגים זה עם זה להעלות או"ח עד החו"ב כדי להוציא ההארת חכמה לחוץ ולגלות החסדים. ונמצאים ע"כ ב' חצאי הדעת שהם חסד וגבורה, שחוזרים להיות מוח אחד. כי מחויבים להזדווג ולהתחבר זה בזה, כדי לגלות ההארת חכמה בחסדים. ולכן נק'
ל', משום שיש כאן רק ג' מוחין שהם חכמה בינה דעת. כי החסד וגבורה נעשו למוח אחד, כמבואר. (
אות קכ"ז [
ק"ל,
קכ"ט]).
