תוכן
קנג)
למה אין ז"א בעיבור נוטל כלום מב"ש עליונים דנו"ה דא"א. כי ב"ש העליונים דנו"ה דא"א, עלו ונעשו לבחינת חג"ת דאו"א, ולבחינת דדים, שהם בחינת מוחין דז"א, כי חג"ת דאו"א המה נעשו מוחין לז"א כנודע. וע"כ אינו נוטל מהם כלום בעת העיבור, כי אז אין לו מוחין, אלא הוא בחינת ראשו בין ברכיו, כי אין לו אלא קומת נה"י בלבד. אלא בשעת יניקה הוא מקבל מהם בדרך עליה שלא בקביעות, שנקרא מוחין דיניקה. ולעת גדלות עולה ומלביש אותם בקביעות והמה נעשו לבחינת חו"ב שלו, כנודע. (אלף ל"ו ד"ה
ד' פרקין). [1 - ד"ה
ואין להקשות, למה]
