תוכן
פז)
מה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' חדשים האמצעים מהעיבור. בג' החדשים האמצעים, הזווג הוא מבחינת המסך דמקום החתך, המוציא בכללו בחינת רוח דעובר, דהיינו בחינת רוח דנפש, מכללות הפרצוף. אכן גם ברוח דנפש ההיא יש ג"כ נרנח"י הנכנסים בו בד' זמנים, בהמשך ג' החדשים האמצעים. כי גם הם נחלקים לד' זמנים ע"ד הזמנים דג' החדשים הראשונים. שהם ג' ימי קליטה לנפש רוח. ומ' יום לנשמה. וג' חדשים לחיה. וביציאת הג' חדשים, ליחידה. ואז נגמרים נרנח"י דרוח הנפש. (אלף י"ז
ד"ה הרי, [ד"ה ואותם]).
