ולפיכך, הנוקבא מעלית כללות כל המ"ן השייך להעליונים, והיא מעלית אותם לז"א. וז"א נוטל מהם בחינה התחתונה הגרועה המיוחס לחלקו, וכל המשובח הוא מעלה לאו"א. וכן או"א נוטלים מהמיוחס לבחינתם, וכן המשובח מבחינתם מעלים אותם לא"א. וכן א"א נוטל חלקו לבד, וכל המשובח מבחינתו הוא מעלה לעתיק. וכן עד"ז כל פרצופי א"ק. הרי שכאן נעשה סדר הפוך מבתחילה בזמן תחלת התיקון של האצילות. כי אז כל עליון בירר המשובח בתחלה לעצמו, והגרוע נתן להתברר בתחתון שלו, כנ"ל. וכאן התחיל הבירור בהתחתון, וכל תחתון נוטל הגרוע שבכל הכללות שברשותו, דהיינו רק מהמתיחס לבחינתו. וכיון שהוא תחתון, הרי חלקו בהמ"ן יותר שפל וגרוע מכל העליונים ממנו. וע"כ היותר מובחר ונעלה מבחינתו, הוא מעלה להעליונים, וכו' על אותו הסדר, עד שבאים האורות דא"ס ב"ה. והעליון מכולם מוריד מ"ד על המ"ן שהתחתון שלו העלה אליו, ומשפיע מהארתו אל התחתון הסמוך לו. וגם התחתון מוריד המ"ד שקבל על המ"ן שלו, ומשפיע מהמוחין שלו למדרגה שלאחריו כו'. עד שבאים המוחין אל הנשמות דצדיקים, שהיו הראשונים אל העלאת המ"ן, כמבואר.