תוכן

צ) פסיעה לבר:
בהיות הכלי דיסוד משורשו בע"ב דא"ק, מחוסר לגמרי מה"ח, אע"פ שיש בו משלימות החכמה, נבחן שהוא מחוץ להתפשטות של הבינה, כי הבינה רק עד הוד אתפשטותה. וכל מקורו דהיסוד הוא רק מהתפשטות אבא עם בחינת הארת חכמה, ע"ד שהיה לו בפרצוף ע"ב דא"ק. לפיכך כשז"א הוא בעיבור, אין הארת אמא מגעת להתפשט אל הכלי דיסוד שלו, ונבחן שהוא בבחינת פסיעה לבר. אמנם היסוד נכלל בת"ת, ומשם מקבל הוא. אבל המלכות הנכללת בעיקר בהיסוד, נמצאת שקבלה את מדתו, והמלכות שבעיבור נמצאת משום זה בבחינת פסיעה מלבר. (תשס"ז אות נ').  [1]