תוכן

קכ) מתי הז"א כולו מ"ה, והנוקבא כולה ב"ן.
בשעת גדלות, נעשו הזכר דזו"ן הגדולים עם הזכר דזו"ן הקטנים לפרצוף אחד הנקרא ז"א דאצילות. ואז נמצא הזכר כולו מ"ה, דהיינו ז"ת דמ"ה. וב' נקבות דזו"ן הגדולם וזו"ן הקטנים נעשו ג"כ לפרצוף אחד, ואז הנקבה כולה ב"ן, דהיינו ז"ת דנקודים. ולפעמים הם נחלקים לב' פרצופים באופן זה, שזו"ן הגדולים שניהם יחד נחשבים לזכר, הנקרא ז"א דאצילות, ונמצא שיש בו צד מ"ה שהוא ו"ק דמ"ה, וצד ב"ן שהוא ו"ק דב"ן. וכן הזכר ונקבה דזו"ן הקטנים שניהם יחד נחשבים לפרצוף אחד הנקרא נוקבא דז"א, ונמצא גם בהנוקבא צד מ"ה וצד ב"ן, שהם מלכות דמ"ה, ומלכות דב"ן. (או"פ דף תרס"ד ד"ה הז"א), [1 - או"פ]).