תוכן

קיב) כיצד המה מ"ה וב"ן בעתיק.
הזכר דעתיק הוא הקומת כתר שיצאה באצילות על המסך דבחי"ד. והנקבה דעתיק היא מד' בחינות. א', היא מחצית הכתר דנקודים, שהיא בחינת הקטנות שיצאה בכתר דנקודים, שנבחן רק לבחינת גו"ע דכתר. כי הכלים התחתונים דכתר, שהם אח"פ, יצאו רק בעת הגדלות, והם נבחנים למחצית הכתר התחתונה שאותם לקח א"א. אבל עתיק לקח רק המחצית העליונה, שהם גו"ע לבד. ב', היא ג"ר דחכמה, שהן בחינת אבא דנקודים שיצא בעת קטנות, דהיינו ג"כ בחינת גו"ע לבד. כי ז"ת דחכמה שהן בחינות אח"פ שלה, לקח אבא דאצילות. ג', הוא ד"ר דבינה, דהיינו בחינת גו"ע דבינה דנקודים שיצאו בעת הקטנות. אמנם גו"ע אלו שיצאו בעת קטנות בג"ר דנקודים, הם באמת כוללים גם הבינה מבחינת ג"ר שלה. כי אע"פ שאנו אומרים שאח"פ יצאו לחוץ, אין הפירוש כל ע"ס דאזן, כי ג"ר דאזן אין ענין יציאה לחוץ נוהג שם, להיותן אור דחסדים. אלא רק זה"ת דאזן, שהן כבר בהארת חכמה, המה יצאו לחוץ. באופן שגו"ע שנשארו בקטנות, כוללים ג"כ גה"ר דאזן. וא"כ נחשבים גו"ע לג"ס כח"ב. וכל ג' הבחינות שלקחה הנוקבא דעתיק מגה"ר דנקודים הנה הן ג' בחינות ג"ר, שהן ג"ר דכתר נקודים, וג"ר דחכמה נקודים, וג"ר דבינה דנקודים. אמנם בינה לקחה ג"כ את החסד, והוא מטעם, כי כל זמן שלא נתפשטו זה"ת דבינה, נמצא החסד כלול בהבינה. וע"כ נבחן דעתיק נוקבא לקחה ד' ראשונות של הבינה, שהן גלגלתא ועינים וג"ר דאזן וחסד. ד', היא הכתרים של ז"ת דנקודים, דהיינו מבחינת מה שכתר דקטנות האיר אל זה"ת דנקודים, שאותם לקחה הנוקבא דעתיק לבחינות ז"ת שלה. וטעם הדבר, שהנוקבא דעתיק בררה לעצמה כל ד' הבחינות האמורות, הוא, משום שהיא לקחה כל האורות שלא פגעה בהם השבירה, ונמצאים במקום הלבשתה, כי ראש דעתיק מלביש כל המקום ששם עמדו גה"ר דנקודים, כנ"ל בתשובה ק"ו. נמצא מאליו שלקח האורות כולם שנשארו עומדים שם. (או"פ דף תרכ"ה ד"ה עתיק).