תוכן
סט)
למה יצאו ב"ש התחתונים דנ"ה דעתיק, לבריאה. וצריכים לדעת שעתיק הוא אמצעי בין א"ק לאצלות, כלומר שנוהג בו ב' הצמצומים. כי מצד מלכות של א"ק המלובשת בו נבחן כמו א"ק, דהיינו מצמצום א', שמסתיים בנקודת העולם הזה. אמנם מצד המסך של עצמו נחשב לצמצום ב', והוא מסתיים על הפרסא שבין אצילות לבריאה, כמו שאר פרצופי אצילות. גם ידעת שאותם אח"פ דע"ס דנה"י דא"ק, שבמדתם הוא המקום לבי"ע, המה נחשבים רק לנה"י דנה"י, כי הבינה היוצאת לחוץ היא רק מזה"ת שלה ולמטה, אבל בג"ר שבה שהן אור חסדים, אין ענין היציאה שולט שם כלל, כי האור דחסדים אינו מתצמצם ואינו מתעבה לעולם, כי כל דבר הצמצום הוא רק על אור החכמה. ונמצא כי רק זו"ן דבינה וזו"ן האמיתים יצאו לחוץ מאצילות. ומכח הארת התיקון קוים, נתעלו ג"כ החג"ת דזו"ן לאצילות, באופן שכח"ב חג"ת דע"ס דנה"י אלו נשארו באצילות, ולא יצא מהם לבריאה רק נה"י לבד. וכשתחלקם בסוד השלישים, נמצא שב"ש דכל קו, העליונים שהם חכמה חסד דקו ימין, ובינה גבורה דקו שמאל, ודעת ת"ת דקו האמצעי, נשארו באצילות. ולא יצאו לבריאה אלא השלישים תחתונים שהם נצח דקו ימין והוד דקו שמאל, דהיינו שליש תחתון דימין ושליש תחתון דשמאל. אבל שליש תחתון של קו אמצעי אין כאן בנה"י דא"ק, כי בהיות כל קו אמצעי הוא יסוד, וביסוד לא יש כי אם ב' שלישים לבד, כנודע. ואין בו שליש תחתון. ולפיכך גם עתיק מצד המלכות דא"ק המתלבשת בו, נמשך גם הוא עד לנקודה דעולם הזה, וע"כ יוצאים ב"ש תחתונים של הנצח והוד שלו לבי"ע, דהיינו כמו א"ק. (
או"פ תרמ"א ד"ה ונמצאו).
