תוכן
כד)
זעיר אנפין, ז"א (
ח"ב הסת"פ י"ג):
זעיר אנפין, פירושו פנים מוקטן, כי אור חכמה מכונה 'אור פנים', בסו"ה חכמת אדם תאיר פניו, ועל שם זה, נקרא פרצוף הכתר הכללי שבעולם אצילות, בשם 'אריך אנפין', שפירוש ופנים גדולים, מטעם שיש בו עצם אור חכמה. ולפיכך, בחי"ג, אשר עצמותה היא רק אור חסדים הנמשך מבינה, אלא שיש בו גם הארה מחכמה, אבל אינו עצמות אור חכמה, הוא מכונה משום זה, פנים מוקטן, דהיינו 'זעיר אנפין', כי אור פנים שלו, מוקטן וממועט בערך בחי"א.
