בשבת
מגולה שהשי"ת מלובש בתורה
ואין
לנו שיור רק התורה הזאת:
פירוש, דאורייתא וקוב"ה חד הוא (זוהר
אחרי אות רצט),
וזה מושג בבית המקדש ובשבת. ובביאת היומין דחול מתערבין הצנורות ונסתמו המעיינות, ואין לנו שיור רק התורה והארתו חסרה, כי לא חד
הוא. ומכל מקום עדיין השי"ת מלובש באורייתא כמו בשבת קודש, אלא שמסתתר. ועל
ידי מעשים טובים זוכים להשגת שבת קודש.
שבת
ובית המקדש וארץ ישראל הם סוד אורייתא וקוב"ה חד הוא. חול וחורבן בית המקדש
וחוץ לארץ הם סוד אורייתא לבד המכין שיתגלה בו קוב"ה.
מי
שלא טרח בערב שבת וכו' (עבודה זרה ג, א):
כי 'באתר דאית טרחא - תמן סטרא אחרא' (ע"פ אדרא רבה אות קנה).
ושליטת ס"א עלינו היא כדי להכריח לישראל שיגלו האלקיות שבתורה, וא"כ אית
טרחא להלחם עם המניעות דשליטת הס"א, ואז נמצא לנו סגולת יגיעתו ומשכורתו.
אמנם 'מי שלא טרח בערב שבת', שאינו לוחם עם מניעות דס"א, א"כ 'מה יאכל
ומה נהנה מהשבת', כי 'לא יגעתי ומצאתי אל תאמין' (מגילה ו, ב),
ונמצא אצלו השבת כמו חול דמי.
בשבת
אין שליטה לס"א: כי באור פני מלך אין שליטה לשום כח
ושליטה אחרת, וכנ"ל, דסוד השבת אורייתא וקב"ה חד הוא, כי 'שבת שמא
דקודשא בריך הוא' (זוהר
יתרו אות תס).
וזהו רק לשומר שבת כהלכתו, פירוש, דטרח בערב שבת. ושאינו טרח בערב שבת, אז
שבתו כחול דמי, כי עדיין הקב"ה מוסתר בתורה, ואינו דבוק בשמא דקוב"ה,
ויש לו אור פנימי דחול.
ומכל
מקום אסור הטרחא, שהוא פוגם בסוד הכתוב (בראשית ב, ג) 'כי בו שבת מכל
מלאכתו', שהוא סוד אור מקיף, אור התכלית.
*
מהו
שבת? שמא דקוב"ה (זוהר יתרו תס):
הוא סוד אמונה שלימה. שבשעה שדבוק בה, דבוק בקב"ה עצמו ... אליו למלאות כל חפצו.
וא"כ דומה כמו שקורא לאדם בשמו.
וזוכין לזה על ידי אור השבת, שאז מתגלה הקב"ה בהתורה וזוכין לסוד אמונה שלימה.