תוכן

במדבר תשל"ט

א) שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם, במספר שמות כל זכר לגלגלתם (א,ב) ופירש"י: לגלגלתם - על ידי שקלים, בקע לגלגולת.
כך היא דרכה של תורה וכו', וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל וכו' (אבות ו,ד)
אלו הם יסורין של אהבה, כל שאין בהן בטול תורה (ברכות ה.)
אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה (תהלים צד,יב)
את אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג,יב)
ויל"ה: א) היסורים האלו למה לי. ב) ולמה דוקא "את אשר יאהב ה' יוכיח". ומה הפירוש "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה". ג) איזה יסורים ישנם בעולם שאין בהן ביטול תורה, הלא היסורים לא נותנים לאדם להשתדל בתורה. ד) מה מרמז הלשון של 'בקע', לשון בקיעה לגלגולת.
זה ידוע, שכל הכלי לקבל תענוג הוא ההשתוקקות להדבר, וכפי ערך ההשתוקקות כך הוא ערך התענוג. וענין השתוקקות הוא בחי' חסרון לדבר, היינו, לדבר שיש לו רצון גדול, בשיעור שיש לו רצון לדבר - בשיעור זה הוא משתוקק. והרצון, קטן או גדול, נמדד בשיעור היסורים שמרגיש אם הוא לא ישיג את הדבר.
והנה, כפי שמבואר בהקדמת תעה"ס (אות צו-צז( שענין תורה לשמה הוא לשם החיים שמוציא בתורה, כי כשמוצא את פניו ית' בתורה, כך הוא מוציא את החיים שבתורה, כמ"ש: "באור פני מלך חיים". נמצא, בזמן שהאדם לומד תורה ואינו מוציא את החיים שבתורה, יש לו צער מזה, וזה נקרא "חיי צער תחיה", היינו, שיהיה לו צער מזה שאינו מוציא את אור פניו יתברך - ומכל מקום אינו מפסיק מללמוד תורה, וז"ש: "ובתורה אתה עמל", אע"פ שלא מוציא אותו. נמצא, בשיעור שהוא לומד תורה ומכוון למצוא אותו, כן היסורים מתרבים עליו בשיעור מסוים, שנקרא 'יגעתי', אז - 'מצאתי'. כפי שמבואר שם, שהוא ענין מציאת אור פני מלך בתורה. נמצא, שעל ידי היסורים מתרקם אצלו הרצון האמיתי לקבל אור פני מלך חיים.
וזה נקרא "יסורין של אהבה שאין בהן ביטול תורה". והוא משום שכל כמה שהוא מרבה בתורה - כך הוא מרבה ביסורים, נמצא 'שאין בהם ביטול תורה', משום שלימוד התורה מוליד לו את היסורים, נמצא, אם אין לו תורה אין לו יסורים, לכן זה נקרא 'יסורין של אהבה - שאין בהן ביטול תורה'.
וזה נקרא: "את אשר יאהב ה' יוכיח". כי בכדי שיהיה לאדם יסורים האלו במה שלא מוצא את ה' בתורה - לא כל אדם זוכה שיהיה לו יסורים מזה. ולכן נאמר: "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה".
ואת היסורים האדם צריך לקנות כדי שיהיה לו רצון וחשק אמיתי, כי דוקא ברצון האמיתי המתגלה בבחינת יסורים יכולים לקבל אור פני מלך חיים. שאין להאדם כלי אחר להשיג את התענוג, אלא על ידי הרצון הזה. [ולזה נאמר: "כך היא דרכה של תורה וכו' וחיי צער תחיה".]
וענין 'בקע לגלגולת' פירש אאמו"ר זצ"ל, שהוא ענין מחשבות זרות שנופלות לאדם בראש. מחשבה זרה זו עושה בקע, בקיעה בראשו. ואם זוכר את כל הבקיעות ומצטער עליהם, אז על כל בקיעה מתגלה שם קדוש.
ובזה יש לפרש "במספר שמות". היינו, "לפום צערא אגרא". ושיעור הכתוב הוא: במספר שמות - כפי מספר הבקיעות שהוא מצטער עליהם וזוכר אותם, על ידי זה זוכים ל"שאו את ראש בני ישראל".