תוכן

ר"ה לאילנות. היינו האדם נק' עץ השדה, ור"ה הוא זמן הדין, היינו לשבט או לחסד. לכן חדש שבט הוא חדש חמישי לחדשי חורף שהוא בחי' הוד, שאז נהפך מ"דוה" ל"הוד". ז"א כשזוכין ללכת בבחי' חסד, אז ממשיך מספירת החסד עד הוד, שכל הברכה היא בבחי' חסד, כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, שעי"ז הברכה זוכין לפירות.
כמ"ש אאמו"ר זצ"ל כי לכן עושים ברכה בט"ו בשבט על פירות, כי זהו כל ההכר בין קדושה לקלי', כי אל אחר אסתרס ולא עביד פירי. וההצלחה בעבודה לזכות לפירות היא רק ע"י החסד, כי שעושין במדת השפעה הנק' חסד, אזי זוכין לדביקות השי"ת. וכשזוכין לדביקות, אזי זוכין להכל עכ"ל. לכן בט"ו בשבט הנק' ר"ה לאילנות, צריכין להתחזק במדת החסד, שעי"ז נזכה לפירות הנק' עץ עושה פרי.