תוכן

צ) הנה בספר הזוהר, ובגמרא בכ"מ, מצינו מקום שנתנו חכמים עיניהם, או מיתה או עוני, יהיב עיניה ואתעביד תלא דגרמי. והענין: כי העינים הם סוד נ"ה, שהם הגבורות, והם בחינת עינים העליונים. וכן ראיה גימ' גבורה. ובזה היו מביטים, והיו הרשעים מתים. וזהו רק בעיניך תביט, תיכף ושלומת רשעים תראה, שנעשים ע"י פעולות הגבורות. כי כאשר תביט בעיניך, שהם כח הגבורות, בראיה לבד הם מתים, כשנשלם בהם פעולות הגבורות העליונות, בכוונה הנזכרת, ובהבטה תראה נקמות. והקדמונים היו ממיתים בהבטת עיניהן לבד, בלי חרב וכלי זיין. וענין זה אין הקב"ה מניח לכל אדם שיעשה זה, אלא לחכמים של אותו הדור, שהיתה תורתן אומנתן, והוא רמוז בכאן 'תביט 'ושלומת 'רשעים 'תראה, ר"ת תורת. ר"ל כי מי שתורתו אומנתו, יעשו השלמת פעולתם ברשעים.