רצוא ושוב
הזהר הזה, שהוא ז"א, הוא רצוא ושוב בסוד אות ו' דשם הוי"ה, שי"ה רומזים לחו"ב, והו"ה לז"א מלכות. והיא הו', שהיא ז"א, עומדת באמצע בין מעלה שהיא הבינה, ובין מטה, שהיא המלכות. האות ה' שהיא בינה, היא מצד זה למעלה, והאות ה' שהיא מלכות, היא מצד זה למטה. והחיות, שהן ו', דהיינו חג"ת כנ"ל בדבור הסמוך, הן באמצע. וע"כ הן ברצוא ושוב, רצוא אל ה' עליונה שהיא בינה, לעלות אליה בתשוקה שלמה, דהיינו לקבל ממנה חכמה וחסדים. ושוב, אל ה' תחתונה שהיא מלכות, לתת לה כמו שלקט וקבל מלמעלה מבינה.