תוכן

רנ) איך מתכלכלים ג' הפירושים דפו"ח, שלא יסתרו זה את זה.
הפירוש הא' הוא מדבר בהבחן עולמות ונשמות, דהיינו מב' הזווגים דאו"א. וע"כ עי"מ דקטנות הנמשכים מזווג דלהחיות, כלומר שעוד או"א בפב"א, ע"כ הם חיצוניות. ורק עי"מ דפרצוף הפנימי הנמשכים מפב"פ, הם פנימיות. והפירוש הב' אינו מחלק, רק במוחין דהולדה לבד. וע"כ כל זמן שאין בחינת חיה בפרצוף, אין הפרצוף ראוי להוליד, וע"כ אומר שכל נר"ן הם חיצוניות. אמנם אם יש שם בחינת חיה, הם פנימיות, ואפילו חיה דישסו"ת, משום שזו"ן הקטנים ראוים להוליד בבחי' חיה דישסו"ת גם כן. והפירוש הג' מדבר מזו"ן הגדולים שהם צריכים למוחין דאו"א דוקא. וע"כ מחשב כל המוחין דישסו"ת לבחינת חצוניות. (א' רי"ד אות רכ"ד ורכ"ה ורכ"ו).