רמאות
... בעת שהגוף הולך בדרך הישר נגנזה שם בעדו המלכות דמדת הדין ורק מלכות דמדת הרחמים מגולה עליו. וזה נראה כרמאות, שהמקום מחפה על מדת הדין, והגוף מקבל מוחין כמו שלא היה כלול כלום ממלכות דמדת הדין. ובשעה שאין הגוף הולך בדרך הישר, אז המקום מגלה עליו המלכות דמדת הדין וכל המוחין מסתלקים ממנו. וגם זה נראה כרמאות, משום שאלו המוחין המלובשים בכלי דבינה דגוף היו צריכים להשאר בו. כי רק כלי דמלכות נפגמה, ולא כלי דבינה. אלא משום השתוף דמדת הרחמים בדין שהיה מקודם לכן, המערב בינה ומלכות יחדיו זו בזו, ע"כ נסתלקו המוחין גם מכלי דבינה. ונמצא שיש כאן צמד רמאים, רמאות א' מהמלכות הממותקת ורמאות ב' מגילוי המלכות דמדת הדין