רחום
השם נושא עון, הוא על הבינה, שאע״פ שהיא נקייה מכל צמצום ודין, לקחה לתוכה את המלכות דמדת הדין המצומצמת, ומשום זה נתמעטה הבינה, ונעשתה למעוות דהיינו ו״ק בחסרון ג״ר.... והיא עשתה זאת כדי לתקן את זו״ן במדת הרחמים שיהיו ראוים לקבל אורות דגדלות ... ולפיכך בי״ג מדות שבתורה שהם של ז״א נק׳ תקון ב׳ הזה בשם רחום, כי בזה נמתקה המלכות במדת הרחמים.